אור ברסלב
פקודת אלעזר קידשה על תנאי

פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו

קידשה על תנאי

שליח נעשה עד

בקידושין דף ח' איתא אמר ר"א התקדשו לי במנה ונתן לה דינר ה"ז מקודשת וישלים מ"ט כיון דאמר לה מנה ויהיב לה דינר כאומר ע"מ דמי ואר"ה אמר רב כל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי ע"כ, ויש לדקדק כיון דלא התנה בפירוש רק דאנן אמרינן משום דאמר מנה ונתן לה דינר וע"כ אין אדם עושה מעשה לבטלה, משו"ה אומדין דעתו על תנאי שיתן לה מנה ותהי' מקודשת בהדינר, א"כ מנלן דדעתו על תנאי דמעכשיו, דלמא כוונתו לתנאי דאם, והנפ"מ שלא יצטרך לנתינת קידושין מחדש וכשיתקיים התנאי יחולו הקידושין, ומנלן דכוונתו דהקידושין יהי' חלין למפרע, ועוד דאם נאמר דאומדין דעתו שהקידושין יהי' חלין מעכשיו ואע"ג דלא פירש אנן אומדין כוונתו לתנאי דמעכשיו יקשה נימא דהוי כאמר מעכשיו, ולמה מוכרחים לומר כריה אמר רב דהאומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי דלמא הכא כך כוונתו בכוונה הראשונה למעכשיו, ע"כ נ"ל דהאומדין דעתו רק על המוכרח לומר כך. דודאי באמר מנה ונתן דינר כוונתו לתנאי אבל לא נוכל להוסיף שום דבר מה שאינו הכרח ולומר שכוונתו לכך מה שלא אמר, וכוונתו לתנאי מוכח מתוך דיבורו ומעשיו. אבל הענין מעכשיו זה לא מוכח אם עלה בדעתו מעכשיו, וכן לא נאמר שעלה בדעתו "לאס" דמנ"ל לומר דעלה במחשבתו לשני דברים אלו שאין מוכרחים לומר כך מתוך דיבורו ומעשיו, רק אמרי' דדעתו הי' על תנאי, והנה בסברת ע"מ דכאומר מעכשיו דמי, י"ל דכל תנאי הוי מעכשיו בעצם רק באמר אם הוי כלאחר, אבל באמר מעכשיו לא מזיק תנאי דאם דתרי לשונות משמע כדאיתא בגמ' גיטין (דף ע"ז) לא אמר מהיום כלאחר משמע ע"ש, ומובנים דברי הגמ' באמר מנה ונתן דינר הוי כאומר על מנת דמוכרחים לומר דכוונתו לתנאי ובודאי אין לנו לומר דכוונתו מעכשיו, ולא אם רק תנאי סתם, וזה תנאי דע"מ, ובכל תנאי סתם הוי מעכשיו וזה נשמע מר"ה אמר רב, ולפ"ז מוכח דאין חילוק בין אמר על תנאי או על מנת ועיין בזה במל"מ.

ועיין לקמן (דף מ"ז) פרש"י בד"ה במילי אוחרי שאמר לה הרי הוא עלי מלוה ע"ש ועיין במקנה שעמד ע"ז וכתב דלא אפשר לדמות לקנה שדה במנה ונתן דינר דקנה משום דבהדינר קנה כל השדה וממילא מחויב הכסף שויו, אבל כסף אשה רק בדינר שמקדשה ובמה יתחייב במלוה, ע"כ חידש דנקנה כמו בדברים הנקנים באמירה ולפיכך צריך לפרש הרי עלי מלוה ע"ש, ולדבריו הקידושין בדינר והצ"ט דינר קבלת מלוה, אבל הלשון התקדשו לי במנה אינו מדויק דנראה שמקדשה בכל המנה, גם הגמ' שם על המקדש במלוה ואמרו ר"ה מוקי לה במילי אוחרי ע"ש וא"כ בכה"ג דחסר מהמנה מקרי המקדש במלוה ואם החסר רק מלוה עליו והקידושין בבעין לא מקרי מקדש במלוה – ע"כ נלענ"ד דשיווי אשה כפי כסף הקידושין שמקדשה בו. ואף שכתבו התוס' בב"ב בסוגי' דתלוי' וזבין דפרוטה כסף שיווי אשה היינו בקדשה בפרוטה אבל הכא שמקדשה במנה שיווי אשה מנה, וא"כ מאחר דגמרינן אשה משדה הדין באשה כמו בשדה, ואם קדשה במנה אמרינן ממון האשה מנה ואם נתן לה דינר לבד אמרי' דבאמת כל האשה מקודשת רק במנה ועתה שאין לו אלא דינר מקודשת חלק מאה ממנה, ואין לומר דא"כ הוי כחצייך מקודשת לי דאינה מקודש, אדרבה אמרי' פשטה קדושה בכולה, רק משום דעת אחרת שאני כדאיתא בגמ' לעיל, והיכא דמסכמת פשטה בכולה, וכיון דפשטה בכולה ממילא מחויב כל המנה כמו בשדה, וכ"ז בנתן לה השאר דאל"כ אינו מסכמת ודעת אחרת מעכבת ולא פשטה הקידושין בכולה, וע"כ אמרינן מקודשת וישלים. ולפ"ז שפיר הוי עליו חיוב צ"ט דינרים והקידושין בכל המנה ולפ"ז י"ל דאין סתירה מסוגיא זו לסוגיא הגמ' לקמן מ"ז דהכא אמר משום דאמר ע"מ וכו' ולקמן כפי פרש"י עליו במלוה, דבאמת מקדשה במנה והשאר עליו במלוה, ובהדיבר מקדש חלק ממנה וממילא חלין הקידושין בכולה והוי עליו השאר במלוה, אבל כפי מ"ש הא דפשטה קידושין בכולה משום דדעתה אינה מעכבת. אבל הסכמתה רק בתנאי שישלים. וא"כ הוי ג"כ בגדר תנאי דתלוי התפשטות וחלות הקידושין בתנאי, דאם אין התפשטות הקידושין בכולה אין חלות הקידושין כלל דאשה ולא חצי אשה וההתפשטות הקידושין תלוי בהסכמתה והסכמתה בתשלום המנה, ובזה מדויקים דברי רש"י ונתן לה דינר מיד מקודשת דקיבלה לי' לשם קידושין וע"מ שישלים תנאו ע"ש, דלכאו' מיותר, דהרי זה נאמר בפירוש בגמ' כיון דאמר מנה ונתן לה דינר כאומר ע"מ דמי, גם למה תלה רש"י התנאי בדידה, ולפמש"כ מובן כיון דאמר במנה הרי מקדשה במנה וליכא תנאי מצדו אך מצדה הוי ממילא תנאי כיון דחלות והתפשטות הקידושין תלה בהסכמתה וע"מ שישלם תנאו.

תוכן העניינים

פקודת אלעזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה