פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו
סימן קסב
להנ"ל
מה שתמה מע"כ נ"י עמ"ש בב' מוסת' הוי ההזמה הכחשה על שעת ההסתה ולא על ההסתה עצמה ומשו"ה הוי הזמה ממ"ש הרמב"ם פי"ח מה"ע עמנו הייתם עם אלו וכו' גם שם יכול להיות ההריגה בשעה אחרת זה לק"מ דהעדות מתחלת משעת ראיה וכיון דאמרו המזימים עמנו הייתם עם אלו הרי דהי' חי עד אותו שעה שהגידו עליו שהרג והוי מוכחשת לגמרי ומה דאפשר שהרגו אחר ראיתן שהגידו עליו זה לא מהני משא"כ במוסתן אפשר דהסית אותם מקודם, ובזה מדויק לשון הרמב"ם דשם שכ' עמנו הייתם עם אלו ובהכחשה לבדה כתב "ההורג או הנהרג" ע"ש דלפמ"ש עם הזמתן הי' עמנו הייתם עם ההורג לא הוי הכחשה, דאפשר דהרגו מקודם ויהי' רק הכחשה על שעת ההריגה משו"ה צ"ל עם אלו משא"כ בהכחשה לבדה בלא הזמה אתה [ובזה יתו' קושי' התומים הנודעים מפלוני רבעני וכו' ומשליח נ"ע וי"ב לרמב"ם הנ"ל ולפמ"ש כולמו רק הכחשה על שעת מעשה ולא על המעשה עצמה, והיינו לולי דברי אאמ"ו הגאון זצוק"ל שמחלק בע"א המוסת לפמ"ש העד אחר מוזם ומוכחש], ומ"ש לתרץ דברי אאמ"ו הגאון ז"ל דברי הרמב"ם פי"ד מסנהדרין ה"ח ימחול לעיין בכ"מ שם שג"כ הוא ראה בדברי הרמב"ם דרק במי שעמד על נפשו וכו' נקטעה וכו' פטור רק שתמה עליו ע"ש ומזה ראי' כי נכונים דברי אאמ"ו הגאון ז"ל ובמ"ש יבואו על נכון. ידידו הנ"ל.