פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו
סימן קנז
ב"ה אוהעל ה' תרומה ער"ח אדר תרל"ו לפ"ק.
שוכ"ט וישע רב לכבוד ידינ"פ עמיתי איש בריתי הרב המאוה"ג החריף ובקי כש"ת וכו' מו"ה אשר גראסבערג נ"י אבדק"ק בעלעניעש יע"א.
יקרת מכתבו האיר מול פני בעת חשכת הטרדות בימים האלו אשר צעירי הצאן יבוקרו תחת השבט, ובתוכם הרבה בחורים יראי ד', וב"ה כי עזרונו עד כה, ועוד זה היום תקותינו כי יושיענו הי"ת ברחמיו אכי"ר, ולכן גם אנכי בתשובתי לבקשת מעכ"ת נ"י כי תגיע לידו בטרם ד' אדר, אבחר הקיצור – השאלה איש א' רוצה לישא אשה ולו אח שותא בפומי דאינשי שהמיר דתו וגם לא נודע עקבותיו, וכבר הוסכם ההיתר בקדושי ע"ת באהע"ז סי' קנ"ז בב"י בשם מהרי"ב וברמ"א שם והב"ח והמעיל צדקה ונוב"י ובית מאיר וחת"ס וזו"ז דעת הגאונים ומהר"ם ב"ב להתיר במומר ובמהרי"ק מובא שם בב"י ובד"מ כ' היכי דאיכא סיוע להיתר כמו בע"א ביבמה אם היבם מומר מותרת ע"ש, רק ספיקא דמעכ"ת נ"י לקצר התנאי דשם אינם יודעים שפה עברית, ובדבר הזה לא אוכל להכניס את עצמי להקל, כי סדרו כבר הסדר הנוב"י וחת"ס, וכמו שנראה בתשו' מעיל צדקה בחר בהיתר התנאי משום דעדיף מתקנות עגונות וחשש ביטול פו"ר, וכן בב"ח אשר הוא המתיר הראשון אחר המהרי"ב כ' הטעם בההיתר משום דאחיו מומר ויש לחוש שלא יטמע בין הנכרים ע"ש, אבל למה לנו להקל בקיצור התנאי אשר יש בידינו לעשות, ובפרט אין זה סיבה מוכרחת לסור מאחרי דברי הגאונים הנוב"י והחת"ס ואם אינם מבינים בלה"ק יש לבחור בלשון אשכנז אשר יבינו, כי זה לא עלו על דעת הגאונים כי רק אלו המלות תהיינה רק הכוונה תהי' מבוארת באר היטב בכל ענייני התנאי, ורק הב' מלות אלו ישארו לדעתי בלה"ק, קנין. ובעילה, והב' מלות האלו בקל יוכלו ללמדם וחומר השאלה רק באם תהי' חופת נדה וכבר הוגבל זמן החתונה וגם כאשר כ' מעכ"ת נ"י להאנשים האלו בקושי גדול להורות להם מה שיעשו ומזה לא ידובר בהמחברים הנאמרים, והנה במהרא"י הצריך תנאי בשעת יחוד וביאה ועל כל בעילותיו, ואחריו נמשכו האחרונים, אכן בב"ש שם סי' קנ"ז סק"ו כתב וז"ל ול"ד לשם בשלמא תנאי אשר הוא מסופק אם נתקיים התנאי שייך לומר שמקדש בכל אופן שלא תהי' ביאתו ב"ז משא"כ כאן דליכא חשש ביאת זנות ולא שייך לומר דלא נתקיים התנאי ע"כ, ובב"ח הסביר דל"ש בעילת זנות חדא דהוי מיוחדת וכפלגש, וגם אין דעתו לזנות, שנית כי התנאי אינו מצדו רק מצדה ע"ש ופי' לטובתה כי רק היא רצונה בהתנאי, והסברא דאין תנאי בנשואין כמ"ש רש"י משום ב"ז. גם להב"ח ע"כ כמו לב"ש, אין צריך תנאי בביאה אם התנה בשעת קדושין ומה שיש להער נגד זה הוא רק מתוס' ס"פ הגוזל דמחלקין בין אירוסין לנשואין ומובא דבריהם גם בנוב"י, דגם בנפלה לפני מוכה שחין נימא דלא הוי בעילת זנות משום דל"ש לומר דלא נתקיים התנאי כמ"ש הב"ש, או משום דלא הוי מצ"ע בעילת זנות כמ"ש הב"ח.
ובחת"ס ח"ר אהע"ז סי' ע"ד ראיתי כי הבין דלרש"י הטב למיתב טן דו עם הבעל, ולהתוס' כיון דבנשואין ל"ש לא קידשה נפשה ובאירוסין ל"ש טב למיתב עם הבעל דמת באירוסין, וע"כ התוס' פי' טב למיתב טן דו עם היבם, ודבריו בלתי מובנים, כי מה שאמרו אדעתא דהכי לא קידשה נפשה, פי' אם היינו שואלין אותה אם רצונה להתקדש אף על הספק יבום למוכה שחין אם תרצה לשבת עם הבעל ותכניס עצמה בספק וע"ז אמרו בגמ' טב למיתב וכו' ומכנסת עצמה לספק, והוא פשוט וכן נראה מהב"ח דנתן טעם אחד בלא נודע שהוא מומר בשעת הנשואין, שייך לומר דמכנסת עצמה בהספק ע"ש, ומעתה מ"ש באירוסין מנשואין. גם באירוסין מכנסת עצמה לספק משום דעי"כ ישא אותו הבעל כאשר תבוא עת הנשואין. וטב למיתב וכו', רק התוס' חשו בנשואין כיון דכבר נישאת חזקה יותר הטב למיתב וכו' מבאירוסין וזה ברור, ולפ"ז אין כוונת התוס' דבנשואין חמור משום הב"ז, רק בנשואין יותר חזקה הסברא דטב למיתב וכו', ול"ש אנ"ס, ואם דברי התוס' אינם סותרים סברת הב"ח וב"ש צ"ע למה בעינן תנאי בביאה בנידן דידן. ועכ"פ נלע"ד אף כי אין להתיר נגד דעת מהרא"י נוב"י ושאר הגדולים המחברים רק בתנאי קודם יחוד וביאה, אם אירע דלא התנה קודם ביאה ומת הבעל בלא ז"ק ונשאר אח מומר, האשה מותרת. דלפמ"ש המהרי"ק ופסקו אחריו הפוסקים דבצירוף היתר אחר כמו ע"א ביבמה מתירין ביבם מומר כ"כ יש לצרף היתר הב"ש וב"ח דמהני התנאי וליכא כאן החשש משום אין תנאי בנשואין, ובנידן מעכ"ת נ"י דהתנאי משום אח מומר וגם משום דנעלם. אם משום דנעלם לא אכניס עצמי להתיר כלל בלי תנאי קודם יחוד וביאה, ואם הי' חופת נדה יוכל להתנות כאשר תטהר, ואם ברור שהאח מומר יקשה מאוד כמ"ש מעכ"ת נ"י לעשות כנהוג עם אנשים בורים כאלה, ועי"ז יוכלו להתבטל השידוכין ובתנאי אם החתן והכלה ינהגו בכל מנהגי יהודות, – ובענין הב"ד שכתב החת"ס וגם מלשון נוב"י נראה מבואר דהצריך ב"ד כמו שהער גם מעלתו נ"י, אין זה נוגע בגוף ההיתר וכמ"ש מדברי חת"ס הוא רק לכתחילה, ואם אין באפשרות רק לצרף ב' בחורים לומדים בהתמדה וירא ד' אין להחמיר לדעתי בזה יותר. והנני בזה ידידו הדורש שלום תורתו אוהנ"פ אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.