פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו
סימן קנא
ב"ה אונגוואר ל"ט למב"י תרמ"ז לפ"ק.
שוכ"ט וישע רב לכבוד הרב הגאון המפואר כש"ת מו"ה שלמה מעהר נ"י אב"ד בק"ק בראילא יע"א.
על נידון הגט שנכתב ביום צום גדלי' הנדחה ושכחו וכתבו בו ג' לירח וכו' ומעכ"ת נ"י דימה אותו לדין גט שכ' ברביעי כ' יום לירח ויום הד' הי' כ"א לירח מובא בטאהע"ז בשם אביו הרא"ש דמתיר ובשו"ע כתב הרמ"א דיש חולקין (היינו ר"ת וסייעתו והריב"ש קי"ז) גם דעת מעכ"ת נ"י להתירו משום דהפרישה והמ"א והתומים ס"ל דלא כהרמ"א, דלדעתם הריב"ש אינו חולק על הרא"ש, דהרא"ש איירי בטעות ביום א', והריב"ש בטעות בב' ימים דלא עבידי דטעו, ומשום זה רוצה לסמוך על פסק המחבר נגד הרמ"א.
הנה בתומים סי' מ"ג מצאתי להיפך דטעמו דהריב"ש אינו חולק על הרא"ש. משום דטעם היתר הרא"ש דיש לתלות בחזרה, משא"כ בדינא דהריב"ש דאיירי באם זמן הנתינה ידוע דהוי אחר זמן הכתיבה ע"ש ולפ"ז י"ל דהרא"ש מודה להריב"ש בדינא דילי', ונידון מעלתו נ"י הוי כנידן הריב"ש, ומהטעם הב' דהריב"ש איירי בב' ימים דלא עבידי דטעו ונידן הרא"ש ומעלתו נ"י בטעות יום א' בלבד, מלשון הריב"ש ומטעמיה לע"ד אין חילוק בזה, דכתב שם בסי' קי"ז וז"ל ולכן הגט הזה שנמסר ונכתב ביו"ט וכו' שעקר הזמן שכותבין בגט ושתיקנו חכמים הוא ימי החודש וכו' או לבריאת עולם וכו' אבל באיזה יום מן השבת זה לא מעלה ולא מוריד וכו' ע"ש מזה נראה טעמו, כיון דיום משבת אינו מחיוב הכתיבה בגט, לאו אדעתייהו, ואין הוכחה מזה שטעו בימי החודש, וא"כ הוי מוקדם כיון דטעותו אינו מוכח מתוך הגט, ולפ"ז אין חילוק בין טעות יום א' ובין טעות ב' ימים או יותר דעיקר טעם הריב"ש דיום השבוע כאלו לא נכתב וממילא הוי מוקדם, וזולת זה לע"ד נידון מעלתו נ"י אינו דומה לנידון הרא"ש דבנידון מעלתו נ"י אין להחזיק בודאי הטעות בימי החודש כדעת התוס' ביב קע"א דיום הכפורים ידוע לכל ואין לתלות בו דטעו וכן הסברא בר"ה דהכל חייבין בתק"ש ג"כ ידוע ואין לומר דטעו ביומא דירחי כנלע"ד. אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.