אור ברסלב
פקודת אלעזר סימן קנ

פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו

סימן קנ

סימן קמט

ב"ה אונגוואר א' דריח אדר א' עת"ר לפ"ק.

שוכ"ט וישע רב לכבוד ידידי הרב המאוה"ג החו"ב כש"ת מו"ה יצחק ווייס נ"י אב"ד בקאדלבורג יע"א.

(א) על שאלתו בנידן המגרש ששמו יצחק הרש, ושם הקודש של הרש איננו יודע ונשתקע וגם אינו עולה לתורה, ובחתימתו לא חתם שם הקודש של הרש, ודימה מעכ"ת לההיא דאי' בלקוטי שמות להגאון מהרז"מ ז"ל ביש לו שם דוד ודניאל ונשתקע שם דניאל דכותב רק דוד ע"ש אבל הכא יש להסתפק כיון דשם הרש לא נשתקע, ואנן ידעינן דכל שם לעז יש לו שם הקודש אי מקרי נשתקע, ועיין במהרי"ק פ"ו בשם מילתו אלי' ושוב נקרא בלי שכתב דידעינן דודאי יש לו שם הקודש ואם כתב בלי לבד פסול, ועיין בלקוטי שמות שם סי' ל"ג בנקרא בונם הרש ונשתקע שם צבי דכותב בונם הרש, ומחלק בין מש"כ המהרי"ק דבשם בלי מסתמא יש לו שם הקודש, ובין הכא כיון דחתים בשם בונם אין לו שם הקודש תלינן דגם לשם הרש אין שם הקודש. אבל עיי"ש דכתב טעם אחר להכשיר בכתיבת בונם הרש, משום דגם לנפתלי שם הכינוי הרש, וטעם זה גם בנידן דידן ולפ"ז אי אפשר לכתוב שם הקודש על שם הרש, והוי כדיעבד ועיין בריש סי' קכ"ט דבכתב חניכתו לבד כשר, ושם יצחק הרש לא גרע מחניכתו – (ב) שם לעז שלו איזידאר היינו שחותם א"ע בשם זה, אבל קוראים דארי, האם צריך לכתוב כי הוא קיצור השם, בסעיף נ"ו ביצחק חקין וכו' דא"צ לכתוב קיצור השם, אבל יש לחלק דשם בודאי יש לו שם יצחק, וקוראין אותו חקין הוי קיצור השם, אבל בשם הלעז דשם דארי ניתן לו בודאי בקטנותו כי הוא שם געגועין, ובמה שחותם עצמו איזידאר, חתימתו בעת גדלותו, מי יימר דהי' לו כלל שם איזידאר בקטנותו. ואף די"ל דכיון דשם איזידאר בתחלת השם דומה קצת לתחלת שם יצחק. משא"כ בשם דארי, וע"כ השם איזידאר ניתן לו בתחלה ומזה נסתעף השם הקיצור דארי אין זה מוכרח. דאפשר כיון דשם דרך לקרוא לשם יצחק הלעז איזידאר. חשבו הקוראין כי יש לתת לו זה השם ומיד קראו אותו בקיצור השם דארי, וע"כ לפי דעתי כמ"ש הרמ"א אם רוצה לכתוב אינו מזיק וכמ"ש הב"ש שם דאם יש ספק יש לכתוב, טוב לכתוב שניהם.

(ג) ועל קו' על הב"ח על הי"א בסי' קכ"ה באין מעורין השיטין מלמעלה למטה ומלמטה למעלה באותיות דפסול, מגמ' דגיטין כ' ע"ב דנראה להיפך ותי' מעכ"ת נ"י דרש"י נזהר מזה דפי' ל"צ דמעורה בראש כל תיבה ותיבה ע"ש וא"כ בלי מעורה כלל פשיטא דפסול ותי' הגמ' ל"צ דמעורה היינו בראש כל תיבה ותיבה, דבריו תמוהים דע"כ צריך רש"י לפרש כן האיבעיא דרב פפא אמר בין שיטה לשיטה בין תיבה לתיבה מאי, עיין ברשב"א לר"ת או או קתני, ולרש"י בין שיטה לשיטה ובין תיבה לתיבה ע"ש א"כ האיבעיא על שתיהם שהתנה על בין שטה לשטה ועל בין תיבה לתיבה, ואם כן גם אם השיטה העליונה והשטה התחתונה מעורין היינו באותיות ק, נ, למד, אבל רוב התיבות בהשיטות אינן מעורין ואם התנה על שניהם יחד בין שטה לשטה ובין תיבה לתיבה, המקום הפנוי בין תיבה לתיבה, וכן מקום הפנוי בין השיטין זולת מקום המעורה להבעל, ובהר"ן הוי כגזוז, וא"כ מה מהני מה דמעורין השיטין במקצת והלא בין תיבה לתיבה בצירוף המקום הפנוי בין שיטה לשיטה הוי כגזוז ואיכא ב' או ג' ספרים בארכו, וע"כ מוכרח רש"י לפרש דמעורין בראש כל תיבה ותיבה וא"כ כל שטה בפ"ע מחובר וכיון דמעורין במקצת גם בהשיטין הוי ספר אחד. ועיין ברשב"א דפי' כן דרש"י דמעורה בגג האותיות, וברש"י שלפנינו חסר וי"ו, וצ"ל ובראשי כל תיבה ותיבה ודו"ק אבל מ"מ נראה דמוכח מרש"י כדברי הי"א דבעינן שיהי' השיטין מעורין כי היכי דלא לתחזי כספרים רבים משום המקום הפנוי בין השיטין נראה כהפסק ובלי מעורין פסול, להמקשה ותיפוק לי' דספר אחד וכו' והלא די בהתנה רק על בין השיטין לבד, אבל על בין השיטין לבד, הוי עוד ספר אחד דכיון דבעינן שיהי' השיטין מעורין, אבל בהתנה על שניהם יחד אז הוי כב' או ג' ספרים דבצירוף בין השיטין ובין תיבה לתיבה יחד הוי כנחלק לספרים, וא"כ מוכח כסברת הי"א, והי"א בשיטת רש"י אמרו. דברי הדוש"ת אוהנ"פ. אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.

תוכן העניינים

פקודת אלעזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה