פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו
סימן קכ
ב"ה אונגוואר אור ליום ל' למב"י תרמ"ז לפ"ק. שוכ"ט וישע רב לכבוד ידידי הרב המאוה"ג החריף ובקי כש"ת מו"ה אשר שמואל פאנעט נ"י אב"ד בהידאלמאש יע"א.
יקרתו בשאלתו אודות בכורי צאן ברזל שיש לגוי רשות לתפוס האמהות והולדות באם לא ישלם הישראל מחיר שלם בעד מה שקיבל, ודעת מעלתו נ"י יען השכירות גדולה בלי ספק גם מהבהמות ישלם, וא"כ הוי יד גוי באמצע דמי הולדות ומשום זה רוצה לתלות בב' דעות רש"י ורמב"ם אי בעינן דוקא שיהי' לגוי חלק גם בולדות או סגי חלקו בדמים בלבד.
הנה כעת אין לי פנאי לעיין ככל הצורך מרוב הטרדה העמוסה עלי, עכ"ז נראה דפטורין מבכורה, וכמו שהעלה המהרי"ט אלגאזי דאין חילוק בין שיטת רש"י והרמב"ם. כיון דגם לרש"י פטורות אחרי החלוקת ולדות ועליהם לא נשאר אלא שעבוד בלבד. ול"ד לשאר משכון, כחילוק התוס' פסחים ז' ובכורות ט"ז, וכדעת המהרא"י בין לצאת מרשות הגוי ובין לכנוס לרשות הגוי ע"ש, והנה בולדות אחרי החלוקה לכאורה נראה דדמי לשאר שעבוד גוי על הולדות ולפ"ז יהי' נראה כקצת סתירה בדברי המהרי"ט אלגאזי, וע"כ צ"ל בדעת האלגאזי כיון דהולדות מיד כשבאו לעולם חל השעבוד עליהם לא נכנסו מעולם לרשות ישראל בלי שעבוד דמי כאלו דנין על הוצאה מרשות הגוי, וא"כ בכל שעבוד מעיקרא כן הוא ואף באין לו ריוח בולדות סגי השעבוד, ולא צריכין לטורח מעלתו נ"י מה שעיין בשכר הבלעה לענין בכור. הדוש"ת אוהנ"פ אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.