אור ברסלב
פקודת אלעזר סימן קיב

פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו

סימן קיב

סימן קיא

ב"ה אונגוואר אור ליום ג' בא תרנ"ד לפ"ק.

שוכ"ט וישע רב לכבוד הרבני המופלא זית רענן כש"ת מו"ה יוסף שווארץ כ"ץ נ"י במאדע יע"א. (כעת מג"מ בגרוו"ד)

מכתבו היקר היום הגיעני, ואחיש להשיב שואלי דבר, ואז על הגמ' דמכות דף כ"ב ולחשוב נמי שבועה שלא אחרוש מושבע ועומד מה"ס, להר"ן נדרים ח' דס"ל דאף דאינו חל חיוב מלקות משום בל יחל, ושם במכות לענין מלקות אתינן – והן קו' כזו יש להקשות מכ"ד אבל סברת הר"ן רק בנשבע לקיים המצוה, ולא בנשבע שלא לעבור ועבר. והטעם עיין בנוב"י מה"ק סי' ל"ו שמעורר ע"מ שאמרו מושבע וכו' ולא אמרו אין אחע"א וכו' ובברוך טעם הביא שיטת המאור דטעם מושבע וכו' משום אין אחע"א ע"ש ועכ"פ לא גרע הא דאין שבועה חל על שבועה מאין אחע"א, ובנשבע לקיים אין כאן איסור רק חיוב לקיים המצוה וע"כ חל האיסור בל יחל, משא"כ בלא אחרוש דבלא"ה הוי איסור אין אחע"א, אבל מה שקשה על התוס' שם במכות דגם לענין מלקות לא חל בליתא בלאו והן נראה סתירה מתוס' שבועות כ"ד דרק לענין קרבן אמרינן בליתא בלאו והן והר"ן נדרים ח' קיים בשיטת התוס' שבועות לבו על קו' מגמ' ע"ז ס"ה דמדמו כדי דחטי לבגד שאבד בו כלאים לענין למוכרו לעכו"ם. דשאני בחטי שנפל עליהם חביתא דיי"ל דהוי רק טעם ולרש"י טכ"ע לאו דאורייתא, ובבגד שאבד בו כלאים הוי דאו', עיין בריטב"א חולין צ"ח דבטעם איסור מרובה מהיתר הוי כבעין ולא טעמא ובנפל חביתא דיי"נ על כדי דחטי הוי איסור מרובה, גם יש לחלק באיסור יי"נ דאסור בהנאה, וביש טעם גם לרש"י אסור מדאו' דנהנה מהאיסור, (ג) מה שהקשה על הגאון מהר"י פוזנא דמחלק בין מציאה דליכא חזקה לגט דאיכא חזקת איסור א"א מהפ"י, דבעינן קרא לסימנים משום דברי שלו נגד רובא דעלמא, ורובא עדיף מחזקה, זה אינו דודאי חזקת ממון עדיפא מרובא דאין הולכין בממון אחרי הרוב, וחזקת איסור א"א דמי לחזקת ממון מדבר דבר מממון. הדוש"ת אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.

תוכן העניינים

פקודת אלעזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה