אור ברסלב
פקודת אלעזר סימן קיא

פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו

סימן קיא

סימן קי

ב"ה אוהעל ד' ראה תרל"ו לפ"ק. שוכ"ט וישע רב להרב המופלג וכו' ואת ישישים חכמה ה"ה כש"ת מו"ה יעקב הירשפעלד נ"י אבד"ק ב' טשאבא יע"א

מעלתו נ"י שאל מאתי בהיותי במרחץ פירעד לחוות דעי בענין השו"ב אשר כתב בכת"י כי קיבל עליו בשבועה ובחרם ואסר ע"א השחיטה בעברו התנאי התנה מלמדו. וכתב שם בזה"ל אני הח"מ נתתי כתב לר' מיכל ברוין וכו' הנה ר' מיכל ור' יחזקאל שוחטים דפה מחוייבים ללמד וכו' ובשכר זה וכו' והשוחטים מחוייבים וכו' ובאם שלא אחזק אני בכל וכו' מחויב אני ליתן מאה זהובים וכו' והמעות הנ"ל אין פוטר אותי וכו' קבלתי עלי בשבועה ובחרם אשר אין לו התרה וכו', וכל זה קבלתי עלי ברצון טוב ע"כ.

תשובה בענין שבועה בכתב אי מהני כבר דשו בה קדמאי ועיין בזה בנוב"י יו"ד סי' ס"ו ובנוב"י חו"מ סי' ל' ומוסכם מהפוסקים אף אי נימא דשבועה בכתב לא מהני מ"מ חרם בכתב מהני ע"ש וכאן כתוב ג"כ קבלת ח"ח. אבל בנוב"י שם הסכים בדעתו דאם כתוב בכת"י קבלתי עלי זה לא הוי קבלה, דאף דחרם או שבועה בכתב מהני וכדיבור דמי לא עדיף מדיבור ואם לא קיבל בפה רק כתב ככה זה לא הוי קבלה ואין שם איסור עליו ע"ש, ועיין ביו"ד סי' רל"ב סי"ב בהגה"ה שם, ובנידן דידן כתוב קבלתי עלי, וא"כ אם לא קיבל השוחט הנ"ל בפיו בחרם או בשבועה לא מהני כאן הכתב לאסרו אבל בזה יש לעיין בהודה בכת"י דמהני אף בלי עדים כמ"ש בחו"מ סי' מ"ג ועיין בזה בנוב"י סי' ל' בחו"מ ובתה"ד שהביא וכן בטו"ז חו"מ ע"ג, וכאן הודה שקבלתי הוי הודאה ולו יהי' דאם באמת לא הוציא בפיו לא חל עליו איסור מ"מ כיון דהודה אמרינן דהוציא בפיו, וכמ"ש בתה"ד שהביא הנוב"י שם דאף בהודה התובע שלא הוציא מפיו חיישינן שמא הוציא, ושוי' אנפשיה חד"א בהודאתו בכתב ולענין היתר השוחט לא מהני הודאת הבעל השטר וגם עדים לא מהני דלמא בפעם אחר הוציא מפיו ובכה"ג צריך אמתלא טובה למה כתב ככה, למען לא יחשב בכלל הודאה ושאחד"א. ועל דבר זה בעצמו יש לדון האם אמתלא מהני בכה"ג, דע"כ דאין כאן אמתלא אחרת רק דהי' אנוס לכתוב ככה, ועיין בחו"מ סי' ע"ג בסמ"ע ובטו"ז שם היכי שכתב כי קבל בפועל אי מהני אמתלא וכאן ג"כ כיון שכתב שקיבל ברצון טוב מ"ש בפועל או ברצון טוב, כיון דקיבל ברצון טוב ממילא ליכא אמתלא ומהני הודאתו מצד שאחד"א, ולפ"ז אין מקום להשוחט להיות נקי מאיסור שבועה וחרם ואיסור, רק בקושי' גדול אשר אנכי בל אזדקק לזה.

אבל ממקום אחר יש למצוא לו היתר לפמ"ד ביו"ד סי' רל"ו בשנים שנשבעו וכו' כיון דאחד ביטל התנאי גם האחר פטור משבועתו עיי"ש, ולפ"ז הי' תנאים ביניהם השוחטים המלמדין להלומד והלומד להמלמדין. ואם המלמדים ביטלו התנאי ולא עשו כהתחייבותם ממילא בטלה גם שבועתו ולפ"מ שהגיד לי מעלתו נ"י אחד מהב' שוחטים לימד והסכים להנדון רק האחד מעכב, ומעתה הספק אם שבועתו רק לשניהם יחד או לכל אחד מהמלמדין בפ"ע ואף דנוכל לומר דכוונתו הי' לשבע לכל אחד בפ"ע, מ"מ הכא אין כאן רק הודאה קבלתי ומצד שאחד"א, וע"ז ליכא הודאה אם נשבע לשניהם יחד רצוני לומר אם שבועתו רק בקיום תנאי משניהם או נשבע לכל אחד ואחד ועיכוב או ביטול התנאי מאחד לא יבטל להאחר וע"ז ליכא הודאה בכתב כיון דחינו מבורר דעתו והן זה אמתלא טובה, ומעתה אם ברור הוא שלא הוציא מפיו השבועה או החרם וכיו"ב ורק דנאסר מכח הודאתו בכתב יש לצדד ולהקל. הדו"ש אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.

תוכן העניינים

פקודת אלעזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה