פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו
סימן קי
ב"ה אוהעל א' כ"ת תרל"ט לפ"ק.
שוכ"ט וישע רב ואות כוח"ט בספרן של צדיקים לכבוד ידידי הרבני המופלג בתורה וביראה חו"ש נגיד מפואר ירא ד' מרבים בנש"ק כש"ת מו"ה עוזר קליין נ"י
יקרתו מן ה' שופטים בזו השעה הגיעני בו ערך אלי שאלה אחת ובשלהי יקרת מכתבו ביקש מאתי כי אשיבנו בלי איחור ע"כ אחוש ולא אתמהמה לחוות דעי בזה, ובפרט כי דבריו בהתחלתו השעה דחוקה לדעת וכו'. השאלה ראובן קיבל עליו בתורת נדר שלא יהי' ערב בעד שום אדם מחמת כי זה פעמים הרבה נלקה וכו' וגם עתה איננו חותר לו חתירה למצוא פתח חרטה, ובא אליו שמעון וכו' ואמר לו ע"ז לא נדרת. כי אנכי ועוד אחד עמך בשותפות וחלקי בהשותפות למשכון יהא ביד האחר דהיינו השותף שלי ושלך, ומעלתו נ"י הסתפק א') כי יש לחוש באיזה צד יגיע הפסד. ב') אם זה בכלל הנדר אף דלא יגיע היזק בשום צד. ומסופק לדמותו לההיא דיו"ד סי' רי"ח דהולכין אחר כוונת הנודר, ולסי' רי"ז ברמ"א במי שנדר שלא לקבל פקדון, וגם הביא מעלתו נ"י התוס' רפ"ג דשבועות בד"ה לישנא דאתקיל לי' ע"ש, זה תוכן דברי מעלתו נ"י
ולע"ד אין הראיה דומה לנידן, דבסי' רי"ח ובסי' רי"ז שם מדובר על ב' דברים נפרדים דאין משכון בכלל פקדון ועיין בש"ך וכן בכל הדברים אנו מסופקים אם דעתו על דבר זה בלבד או גם על דבר אחר, משא"כ בנידן דידן נדרו הי' שלא יהי' ערב, ושם ערב חד היא, ומה שיקרא לפעמים ערבות בבטחון כמו במשכון שנתן לידו בעד ערבותו, זה לא מקרי פתח וצריך התרה, ולא עדיף ממודר הנאה מאשתו שגנבה את הכיס בנדרים דף כ"ה ובשו"ע יו"ד סי' רל"ב דצריך התרה אם לא אמר בפי' שגנבה את הכיס עיין שם בר"ן ובש"ך, ורק בהיו אביו וכו' דטעות בעיקר הנדר. וא"כ הכא דגם האיש הזה ברצונו ליתן משכון בעד הערבות נכלל בהנדר, ואין כאן טעות בעיקר הנדר, רק שנותן משכון לבטחון זה הוי כמו אדעתא דהכי וכו' דצריך התרה, ולפמ"ש מעלתו נ"י ראובן אינו חותר חתירה בפתח חרטה בלי התרה ודאי קיים הנדר, ולפ"ז יהי' נפ"מ אם הנדר נעשה שאמר בפי' מחמת כי זה פעמים הרבה נלקה ויש לעיין כיון דבכה"ג איננו נלקה דמי לגונב את כיסו ונודע שלא גנבה אבל כשלא אמר בפי' רק בדעתו הי' כך ודאי צריך התרה גם יש לעיין אי יש כאן פתח זה דאדעתא דהכי שלא אפסדת לא נדרת, דכמ"ש המשכון ביד האחר ביד לוי השותף עם הנודר ראובן, וגם לוי ערב. ואם לא ישלם הלוה, רק חצי המשכון לבטחון ביד הנודר, כי החצי האחר להשותף לוי, ואם לוי הערב ג"כ, לא ישלם חלקו, אין כאן משכון לראובן הנודר על חלק הערבות של לוי. וא"כ הרי עשה נגד נדרו להיות ערב ללוי בלי בטחון משכון.
אבל מתוך דברי שאלתו אם מעלתו נ"י דייק בלישניה נ"ל היתר אחר, דהנה כתב "ראובן קיבל עליו בתורת נדר שלא יהי' ערב בעד שום אדם' והנה שלא יהי' ערב" הוי כמי שאמר שאינו ביו"ד ועיין בר"ן נדרים דף ד' ע"ב דשאני הוי לשון נדר ושאינו הוי לשון שבועה. ועיי' בסי' ר"ו הובא המחלוקות הראשונים ז"ל בנדר בלשון שבועה אי מהני מדין יד ועיין בר"ן דף ב' ע"ב, ועכ"פ כתבו הרמב"ם וטוש"ע דאסור מדרבנן שלא ירגילו וכו' וגוף הנדר שלא להיות ערב הוי דבר שאין בו ממש כמו כל שלא אעשה וכו' ועיין בד"מ בשם תשו' הרמב"ן סי' ר"י, והחילוק בין שלא אוכל לשלא אעשה עיין בטו"ז סי' רי"ג, ובדבר שאין בו ממש לא חלו נדרים רק מדרבנן, ובכה"ג כבר צידד להקל בנוב"י מה"ב סי' קמ"ה עש"ה, ולפ"ז בצורך גדול יש להקל, ותלוי באיזה לשון הנדר, והנה בנוב"י מה"ב שם צידד להקל היכי דאיכא קצת מצוה, וי"ל דצורך גדול דמי לזה אבל בזה יש עיון כיון דאפשר בהתרה אין כאן צורך גדול ולמה נתירה בלי התרה, קצרתי בדברי מרוב הטרדה, וגם לא רציתי להאריך הרבה כי כבר כתבתי כי תלוי באיזה לשון הי' הנדר ואולי רק קולמסו פלטה איזה תיבות. וע"כ אם יודע מעלתו נ"י כי קיבל בשבועה עליו לא אכניס א"ע להתיר בלי התרה כדינא. הדוש"ת אוהבו אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.