פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו
סימן צט
ב"ה אונגוואר ג' תולדות תרס"ד לפ"ק.
שוכ"ט וי"ר לתלמידי הרבני המופלג חו"ש מו"ה משה נ"י במאדרשאלי יע"א.
על שאלתו אודות אשה חולנית בחולי הריאה שמקיאה דם ואמרו הרופאים כי סכנה לה העיבור וצריכה לפרוש מבעלה האם מותר לה להשחית זרע אחר התשמיש, לפום ריהטא נראה דמותר לדעת רוב הפוסקים, וגם אפשר דלכ"ע מותר לה להשחית זרע אחר התשמיש, דאיתא בגמ' יבמות דף י"ב כתובות ל"ט ובנדה מ"ה ג' נשים משמשות במוך קטנה מעוברת ומניקה קטנה שמא תתעבר ותמות, מעוברת שמא תעשה בנה סנדל, מניקה שמא תגמול בנה ופרש"י וימות ע"ש וכו' דר"מ וחכ"א משמשות והולכות כדרכה ומן השמים ירחמו שנאמר שומר פתאים ד' וברש"י דבג' נשים התירו אבל שאר נשים אסורות ובתוס' יבמות וכתובות שם לר"ת דאין על הנשים איסור השחתת זרע דאינם במצות פו"ר ע"ש וכן פסק במרדכי בשם ריב"ן וכ"כ בנ"י יבמות והביא ראיה לר"ת דג' נשים משמשות במוך הפי' דצריכות לשמשות במוך דקטנה בלאו הכי לאו בת אולודי, וא"כ ליכא השחתת זרע ע"ש, אבל בפנ"י בכתובות מביא ראיה מפחות מכאן ויתר ע"כ וכו' דאיכא איסורא ע"ש וזה סתירה למ"ש הנ"י, ועיין בתוס' כתובות לתי' א' של הר"י לקיים פרש"י, גם לרש"י אחר התשמיש ליכא איסורא בהשחתת זרע, אבל לתי' הב' לרש"י גם לאחר התשמיש איכא איסורא ע"ש ולפ"ז לרוב הפוסקים מותרת בהשחתת זרע אחר התשמיש, ולתי' א' של הר"י גם לרש"י מותרת אחר התשמיש.
אבל אחר עיון קצת נראה, דאף דדין השחתת זרע אחר התשמיש מצ"ע מותרת לנשים אבל מ"מ החכמים פליגי על ר"מ וס"ל דמשמשות והולכות כדרכה משום דמן השמים ירחמו וא"כ איך נפסוק להתיר השחתת זרע אחר התשמיש דלא כחכמים, וקיי"ל הלכה כרבים. ויש לדקדק אם השחתת זרע אחר התשמיש מותר לאשה, למה באמת אמרו חכמים משמשות והולכות כדרכה, כיון דמותרת למה תכניס א"ע בסכנה, וי"ל דלחכמים ברור הוא דמן השמים ירחמו וליכא סכנה אבל עוד לא סגי, דאף דאין סכנה מ"מ למה פליגי על ר"מ כיון דליכא איסורא, וי"ל דאף דליכא איסורא לאשה דאינה מפקדה אפו"ר מ"מ צריכה שתסייע לדבר מצוה לבעלה כי הוא מצווה בפו"ר, ואין להקשות וכי תצטרך להכניס א"ע לסכנה משום לסייע לו למצוה, וי"ל כיון דלחכמים ברור דליכא סכנה דמן השמים ירחמו, וע"כ מחויבת לסייע לו לדבר מצוה. ומעתה גם בחולנית נאמר כן וא"כ לחכמים משמשות והולכות כדרכה ויש לעיין בחולנית לר"מ דג' נשים משמשות במוך לרש"י דבשאר נשים הוי איסורא אם גם בחולנית הוי היתירא כמו בג' נשים די"ל דבג' נשים אמרו החכמים דהוי סכנה. אבל הכא אמרו הרופאים, ולרש"י לתי' הב' של הר"י דאיכא איסורא גם לאחר התשמיש אם נסמוך על נאמנות הרופאים, וי"ל דהא לגבי דידה ודאי צריכה לחוש משום סכנה וסומכין משום פקוח נפש על הרופאים בשבת וביוה"כ, וצריכה עכ"פ לפרוש, וא"כ התשמיש א"א להר וע"כ התירו גם בזה, דא"א בענין אחר, וצ"ע קצת למה מנו ג' נשים ולא מנו גם חולנית, ואפשר דהמנין לא אתא למעוטי, וכמו בג' נשים כן בחולנית.
העולה מזה לר"ת ודעימיה אחר התשמיש ליכא איסורא לנשים בהשחתת זרע, ולרש"י לתי' א' של הר"י ג"כ אין איסור. אבל לתי' הב' יש איסורא, ואף דליכא איסורא מ"מ פליגי חכמים אר"מ והלכה כוותייהו דמשמשות והולכות וכמ"ש משום סיוע לדבר מצוה. ולהסוברים דמותרת בהשחתת זרע אחר התשמיש המשמשות פי' צריכות וא"כ לחכמים אינן צריכות אבל לרש"י לתי' הב' של הר"י דאיסורא איכא לר"מ משמשות במוך מותר ולחכמים הוי איסורא, וא"כ אין להתיר לדעת רש"י לשמש במוך גם אחר התשמיש, וכיון דהלכה כחכמים א"כ לרש"י הוי איסורא ומי יהין להתיר נגד דעת רש"י, כיון דאין סכנה בדבר דלחכמים ברור דמן השמים ירחמו, וגם לר"ת מ"מ החכמים ס"ל דמשמשות והולכות וכו' וא"כ גם בנידן דידן בחולנית אין להתיר – אבל י"ל דחולנית עדיפא מג' נשים דחכ"א משמשות והולכות כדרכה ומן השמים ירחמו שנאמר שומר פתאים ד"ו ונראה פירושו, כדאי' בסנהדרין דף ק"י ע"ב ר"ע אומר קטני בני רשעי ישראל יש להם חלק לעוה"ב דכתיב שומר פתאים ד' ושכן קורין בכרכי הים לינוקא פתיא ע"ש, וא"כ שומר פתאים הפירוש שומר ינוקי, וכן הפי' הכא. קטנה היא בכלל ינוקי ומתאים ומעוברת שמא תעשה עוברה:
סנדל הסכנה לעובר דהוי פתיא. וכן במניקה שמא תגמול את בנה הסכנה לולד עד כ"ד חודש וכפרש"י וימות דהוי ג"כ פתיא ועל אלו הג' נאמר שומר פתאים ד'. דהסכנה לינוקא וע"כ אין סכנה דה' שומרם, ואם ד' שומרם ודאי אין סכנה ושפיר פליגי חכמים אר"מ אבל הכא בחולנית דהוי גדולה והסכנה לגופה אינה בכלל שומר פתאים ד'. ובכה"ג לא פליגי חכמים אר"מ, וא"כ יש לפסוק כר"מ דמותרת להשחית זרע אחר התשמיש. ובזה ניחא דלא מנו חולנית דבזה לא פליגי חכמים אך י"ל דלחכמים דלינוקי מן השמים ירחמו א"כ בחולנית אי לא תתעבר ליכא סכנה, ואם תתעבר איכא שומר פתאים להעובר וממילא גם לה אין סכנה, אבל אם יש לחוש לסכנה גם לאחר הלידה, חשש הסכנה רק לדידה דאינה בכלל שומר פתאים, גם לחכמים מותרת ובכה"ג נלע"ד להתיר. דברי הדוש"ת אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.