אור ברסלב
פקודת אלעזר סימן צז

פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו

סימן צז

סימן צו

ב"ה אונגוואר עש"ק משפטים תרנ"ד לפ"ק.

שוכ"ט וישע רב לכבוד תלמידי הרבני המופלג חריף ובקי כש"ת מו"ה צבי פריעדמאנן נ"י בבעזדעד יע"א.

אחדש"ה על שאלתו בענין אשה שמצאה כתם למעלה ולמטה מהחגור ובכל אחד יש יותר מכגריס ועוד וגם החלוק שלבשתה בימי נדתה, ולא ידעה אם הי' עליה דם או לא, ומעלתו נ"י רוצה להקל כפי דברי המעיל צדקה בלבשתה חלוק מימי נדתה והי' עליה כמה טיפי דמים, דלא אמרינן דאתוסף בו מעכשיו, וכן הכא כיון דאיכא למעלה מהחגור דודאי מעלמא אתי, נאמר דגם הלמטה מעלמא, וכן יש ס"ס שמא מעלמא וא"ת מגופה שמא מימי נדתה מטרם זה.

והנה האם זה בגדר ס"ס יש לעיין, דלדידן אין לנו שום נפקותא אם הדם טהור או טמא, ספיקתינו רק על האשה, א"כ הכל בגדר מעלמא קאתי, ומ"ש אם הדם בא מזמן קודם או ממקום אחר וגם הדמיון שכתב מעלתו נ"י לדין דמעיל צדקה, אשר גם מעלתו נ"י בעצמו כתב שאין הדבר דומה לגמרי, ולדידי אין לדמותו כלל לענין המעיל צדקה, דסברתו אף דבג' ימים הראשונים אין תולין, היינו אם יש לפנינו ריעותא כתם אין אנו תולין דבעינן שיבורר שפסק מעינה, אבל אף דאין תולין מ"מ אין לנו להחזיק ריעותא ולומר דנתוסף דם, דכיון דודאי הי' על החלוק דם, אין אנו מחזיקים לומר דנתוסף עוד דם, משא"כ בנידן דמעלתו נ"י דיש דם למעלה מהחגור, ויש למטה מהחגור, דדם למטה ריעותא לפנינו, רק דנאמר תולין כמו למעלה מעלמא קאתי כן הלמטה, ובג"י הראשונים אין אנו תולין ולא עדיף מיש מכה מוציא דם – אבל נראה להקל מטעם אחר דעיין ביו"ד סי' ק"צ סל"ו בהגה"ה דבדקה בעד שבא ממקום חזקתו מלוכלך בדמים טהורה וודאי החלוק שבבשתה. בימי נדתה, היינו בעת ראייתה, אין לך מקום חזקתו מלוכלך בדמים יותר מזה, וא"כ לנו להחזיק שהי' בו דם, וכיון שהי' בו דם. אין לנו להחזיק שנתוסף עוד דם, ואין זה בגדר תולין רק בגדר שלא להחזיק דם ובזה יש לתרץ השגת הדגול מרבבה שם, שכ' דעד הבדיקה אף בפחות מכגריס ועוד טמאה בג"י הראשונים וטעמו דכל התירו רק משום דלא תטהר לעולם, וזה לא שייך בעד הבדיקה דאפשר להזהר, אבל לפמ"ש דפחות מכגריס ועוד כיון דמצויים כינים ופשפשי', הוי כבא ממקום שחזקתו מלוכלך ואין זה בגדר תולין אלא בגדר שלא להחזיק ואף בעד הבדיקה בג' ימים הראשונים טהורה בפחות מכגריס ועוד. אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה. סימן צח.

להנ"ל

אחדש"ה הגיעני יקרתו בשאלתו והאמנם היום היום הראשון שאנכי ב"ה בבריאות עכ"ז אולי נחוץ למעלתו נ"י לדעת דעתי בענין השאלה חשתי להשיב מיד יען היא מתלמידיי החביבים. ואך בקיצור, השאלה באשה שלבשה חלוק ביום הכיבוס מוצנע בארגז ולא בדקתו, ואחר כך מצאה כתם ודן מעלתו נ"י דין זה, במ"ש ביו"ד סי' ק"צ סעיף ל"ט, וספק לו אם לפסוק כדעת הטו"ז בשם הרשב"א בהניחתו בחזקת בדוק גם בלא בדקה מקרי בדוק וא"כ טמאה, או כדעת הש"ך דלא הער עמ"ש בהסעיף ופסק דטהורה, וכן מצא בתפארת ישראל כהש"ך, גם ספק לו אם כיבוס שלנו אינו טוב מכיבוס שלהם כמ"ש בתוס' בכ"ד ובאו"ח סי' תקנ"א והביא התוס' נדה בכיבוס טוב נסתלק הכתם לגמרי – והן לענין כיבוס שלנו, לדעתי אין בזה נפקותא אם הוא טוב יותר או לא, ועי' בס"ק מ"ו החילוק בין כובסת ישראלית לשפחה נכרית. ואם הכיבוס בעצם מסלק הכתם מ"ש בכובסת ישראלית או נכרית חזקה דכובסת כדרך הכובסים אלא אף דהכביסה טובה מ"מ בנכרית לא רמי' עלה לדקדק בכל מקום ומקום בהחלוק. ואפשר דבאותו מקום שהי' טיפת דם לא כבסה יפה משא"כ בישראלית דהחזקה דבדקה וא"כ גם באותו מקום כבסה יפה וא"כ אין חילוק גם אם הכיבוס שלנו טוב יותר, יש לתלות דלא כיבוס באותו מקום יפה.

אבל גוף הדמיון לשאלתו מס"ק ל"ט אינו עולה כהוגן, דבנידן שלנו דאיירי במכובס ומוצנע בארגז ובמכובס אפשר לברורי כמ"ש בסעיף קטן מ"ו אי מגליד או מקדיר, ובלתי ספק היתה לובשת החלוק גם בימי נדתה, ועכ"פ צריך בירור. וע"כ השאלה רק במגליד. האם יש לתלות באחר הכיבוס קודם הלבישה, ולענין מגליד לדעתי גם הש"ך ודעימיה מודו דהוי כבדוק ממש. דהכביסה ודאי פועלת שאינו מגליד ובהצניעה בכה"ג ודאי הוי בדוק, וע"כ לדעתי צריך לראות החלוק אם מקדיר תולין עב קודם כביסה, ואם מגליד טמאה. ואם יש חסרון ידיעה בהכרה ע"ש דיש להחמיר, ואם החלוק אינה בפנינו תולין במקדיר וטהורה ומה שהביא בשם התפארת ישראל במכובס לא ראיתיו, אבל אולי כוונתו באינו לפנינו לברר במקדיר או במגליד. דהדש"ת הנ"ל

תוכן העניינים

פקודת אלעזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה