אור ברסלב
פקודת אלעזר סימן פח

פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו

סימן פח

סימן פז

לרב אחד.

על דבר השאלה מה לעשות בגפנים הצריכים לעקור אותם בבית החיים, הנה עיין בטו"ז סי' קט"ז ס"ק ו' התיר לעקור לבנות בית דירה, וכמ"ש הרא"ש בב"ק צ"א, וכן אם הוא צריך למקומו מותר ע"ש, וא"כ באופן הא' לעקור גפנים בעת הצורך יבולע המות לנצח מותר משום דאין לך צורך גדול יותר מזה כידוע כי אין להיראים למצוא מקום אחר, ולהיות בחברא אחת עם הנעאלאגן אי אפשר משום שהם זולת אמונתינו ועיין ביו"ד סי' שס"ב דאין קוברין רשע אצל צדיק וגם שני שונאים אין קוברין זה אצל זה וידוע משנאת הנעאלאגן אותנו, ואשר יש לעיין הוא דהרא"ש התיר רק בצריך למקומו להנאה, ובנידן דידן אין כאן הנאה אלא מצוה, אבל אין לחלק בזה משום ב' טעמים. חדא אפשר דהוי בגדר הנאת ממון, יען דמפזרין עבור זה הרבה ממון, והשמחים עלי גיל ישישו כי ימצאו קבר, ב' דהנאת מצוה עדיפא, ועיין ברש"י ב"ק צ"א ע"א בד"ה וזה עץ מאכל, וה"ק רק עץ אשר תדע אם אינך יודע קרוב למצור אלא הוא קחנו אפילו הוא של מאכל ע"ש. ושם אין לדמותו לשאר הנאת ממון כמו בצורך למקומו ואין לומר דשם הוי בגדר פקוח נפש, זה אינו דעיין ברש"י בחומש דבמלחמת הרשות הכתוב מדבר והי' באפשרי שלא לצור. אכן באופן הבי לעקור הגפנים בטרם הצורך למקום קבר אפשר לומר דאסור לעקור משום השחתה שלא לצורך ואף דאיכא צורך קצת שיהי' מוכן המקום בעת הצורך מ"מ אין כדאי בזה להתיר.

אבל נלע"ד להתיר באופן ההיתר, דעיין ביו"ד סי' רצ"ד סי"ט אילן שעקרו רוח וכו' אם הוא יכול לחיות בעפר הראשון שבא עמו וכו' הר"ז כנטוע במקומו וכו' ע"ש ועיין בב"י שם הביא בשם הרשב"א דאפילו אינו יכול לחיות רק איזה ימים פוטרו משום דבא ממקום פטור ע"ש, ומזה נראה כיון דפטרינן לענין ערלה אם עקרו בעפר שיוכל לחיות לא הוי עקירה ממקומו ואף דלענין ערלה מסיק הב"י דבא"י דהוי דאו' בעינן יוכל לחיות ג' שנים ובחו"ל דהוי מדרבנן מתיר, ועיין בתשובת פרח מטה אהרן ח"ב סי' ע"ה ועיין בפתחי תשובה שם. מ"מ נלמד משם היכא דבא ממקום פטור לא חשיב עקירה, והכא לענין דנאמר דהוי השחתה כיון דיכול לחיות איזה ימים בעפרו לא חשיב השחתה, אך עוד לא הועיל לנו דאף אם נאמר דעקירה לא מקרי השחתה מ"מ במה שאינו נוטעו חשיב השחתה בשב ואל תעשה, אבל זה צ"ע אם זה הוי בגדר בל תשחית דנראה דהשחתה מקרי רק במעשה, וגם יש למצוא היתר להתנות עם הפועלים נכרים שיטעו הגפנים במקום אחר, ואם לא יעשו כתנאי הם היו מתנים עמם שוב אין האחריות על אנשי החברה, אבל לפי"ז גם באופן הא' בעקירה לצורך יבולע המות לנצח כיון דאפשר שלא בהשחתה, א"כ כל השחתה באיסור, וע"כ לע"ד החיוב בעקירת הגפנים לעוקרם בעפר שסביב להם באופן שיכלו לחיות קצת ימים ובכה"ג לא הוי בגדר עקירה והשחתה. הדוש"ת אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.

תוכן העניינים

פקודת אלעזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה