פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו
סימן פז
ב"ה אוהעל ד' כי תצא תרל"ח לפ"ק. הוד והדר אלו ת"ח המחדדים זא"ז בהלכה מופלגי התורה זכי הרעיון כש"ת מו"ה דוד קליינהענדלער ומו"ה נפתלי ריינהאלד נ"י בק"ק טארנאוו יע"א.
יקרתכם וכו' קו' מעלתכם נ"י בסוף מעילה בנפל פרוטה של הקדש וכו' והקשו בתוס' לבטיל ברובא ותי' כיון דהוי דשיל"מ, והקשו דדשיל"מ רק מדרבנן לא בטיל ואיך יביא ע"ז קרבן. ותי' בתוס' חדשים דחשיב ניכר האיסור כיון דיכול לחללה ע"ש, והקשיתם ע"ז מגמ' ב"מ דף נ"ג בתערובת פחות מש"פ וליעבד כדחזקיה ותי' בגמ' דרבנן ודאו' לא מצטרפו ולדברי התוס' חדשים מדאו' לא בטיל, וזאת ועוד אחרת דשם וכן בנדרים דף נ"ח אמרו בגמ' דשיל"מ כגון טבל מעשר שני והקדש, ודבר שיל"מ רק מדרבנן לא בטיל ע"כ דברתכם.
ולדעתי הדבר ברור כי כוונת התוס' חדשים דניכר האיסור צריך שיהי' ניכר בתוך התערובת ולא שיהי' ניכר זולת התערובת, ובנפל פרוטה של הקדש כיון דאיכא מותר פרוטה ממה שהי' בטרם הנפילה וכל פרוטה ופרוטה מתערובת בכחה לחלל הפרוטה של הקדש א"כ ניכר האיסור בתוך התערובת, דכל פרוטה שיקח לשם הקדש לחלל יהי' הקדש וזה מקרי ניכר האיסור, והסברא נכונה עד מאוד, אבל בב"מ דאיירי במעשר שני בפחות מש"פ שנפלה, ובפחות מש"פ לא תפסה קדושת החילול א"כ בתוך התערובת אינו ניכר האיסור, דאם יקח ש"פ ממנה לחלל לא יתפוס, וע"כ דצריך צירוף מחוץ לתערובת וזה לא חשיב ניכר האיסור דאינו ניכר בתוך התערובת, אבל עדיין יקשה מרש"י שם דגם בנפל ש"פ רק משום דחכמים אסרו דשיל"מ ע"ש וכן מגמ' נדרים נ"ח דמקרי דשיל"מ ושם לא איירי בפחות מש"פ, גם זה לק"מ דשם איירי בפירות דומיא דטבל. ובפירות עיין ברמב"ם ה' מעשר שני פ"ד ה"ב לדעת הראב"ד אין מחללין פירות על פירות ואף לדעת הרמב"ם דמחללין עיי"ש בה"ט דפדיה רק בכסף ע"ש וטעם הרמב"ם בחילול דמחללין גם פירות על פירות כתב הכ"מ משום דמצותה באכילה ע"ש ובהקדש ודאי לא שייך פדיון רק בכסף או בכלים ועיין ברמב"ם פ"ז מה' מעילה ה"ו, ואם נתערבו פירות של הקדש או פירות של מע"ש שנטמאו בפירות חולין, דלכ"ע אין מחללין פירות על פירות א"כ בתוך התערובת לא ניכר האיסור דאין אנו יכולים לקחת מתוך התערובת דבר שיהי' נקרא שם הקדש עליו וצריכים לחללם רק בפרוטות מחוצה להם. וזה כאשר כתבתי אינו בגדר ניכר האיסור רק בגדר דשיל"מ דמדרבנן לא בטיל – ובזה יעלו דברי התוס' חדשים על נכון. הדוש"ת אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה