פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו
סימן מז
לתלמיד אחד בנעוויארק.
מכתבו הגיעני ושמחתי כי דברי עשו שלום ואחדות בהחברא שנתקבל שם לרב ומורה – ועל קושיתו מתוס' יומא דף מ"ו דגם בלא משלה בהן אור חלבי חול קריבין סמוך לבוקר בשבת ולא בליל שבת וטעמא דמסתבר דסמוך לבוקר נדחה בשביל מערכה ע"ש וא"כ מאי הקשו בגמ' פסחים נ"ט מלא ילין לבקר זבח חג הפסח והכתיב עולת שבת וכו' דלמא הא דכל הלילה ילין משום סמוך לבקר, והן התוס' הביאו מירושלמי קו' זו מהכתוב דלא ילין חלב חגי ע"ש. והנראה דבגמ' בכונה הקשו מהכתוב דלא ילין לבוקר זבח חג הפסח דיש לתמוה ממה דאיתא במשנה ראשונה בברכות הקטר חלבים וכו' וכל שתצוותן וכו' האיך אמרו עד חצות דוקא, והא איתא בטו"ז יו"ד סי' קי"ז היכי דהיתר מפורש בקרא אין כח ביד חכמים לאסור ע"ש, אבל ז"א דלא נאמר היתר לינה עד הבוקר, רק איסור לינה, ועד סמוך להבוקר לא נאמר איסור, זה לא מקרי היתר מפורש בקרא וכמ"ש הטו"ז בעצמו היכי דלא נאמר לא איסור ולא היתר, בכח חכמים לאסור ע"ש ויש לעיין בהאי דרשא הא כל הלילה ילין ובפירש"י ויקטירנו אם הוא היתר מפורש. ונראה בזה היכי דיש היתר בלינה והקטרה, כל הלילה עד סמוך לבוקר אין ראיה מאיסור לינה דיש היתר לשהותו בלינה דאפשר להקטיר עד חצות ונשמע היתר הלינה על מקצת הלילה, ועד בוקר אסרה התורה אינה מפורש בקרא עד כמה ההיתר, אבל בלא ילין וכו' דע"כ בלילה אסור דאין חלבי חול קריבין בשבת אם נשמע היתר לינה ע"כ ההיתר עד סמוך לבוקר א"כ האיך אסרו חז"ל יותר מחצות, דההיתר דקרא ע"כ לשהות הלינה יותר מחצות, ודוחק לחלק בין היכי דאפשר ללא אפשר. מ"מ חזינן דהקרא לא הקפיד בכך דא"כ הי' לו לאסור כל לינה ורק שיקטירו החלבים ביום י"ד, וא"כ מזה מוכח דבכל הלילה אף בתחלת הלילה מותר, ושפיר הקשו ומוקים ודחיק אנפשיה לחל בשבת וכ"ז בהלימוד בלא ילין לבוקר זבח חג הפסח, אבל בלימוד הירושלמי מלא ילין חלב חגי וכו' דשם ודאי אין ההיתר לכתחלה דכתיב עליה השלם וכדאי' בגמ' ומוקמי' בנתותרו בדיעבד, א"כ ליכא למשמע היתר לכתחלה מקרא, לא מקרי מפורש בקרא, ויהיו די לו לתרץ קושיתו כי כעת קשה עלי להרבות דברים מצד חולשתי. אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.