פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו
סימן כד
ב"ה אונגוואר ד' תצוה תער"ג לפ"ק.
שוכ"ט וישע רב לכבוד ידינ"פ הרב הגאון החו"ב המפורסם לשבח כש"ת מו"ה דוד ליב זאלצער נ"י אב"ד בהומנא יע"א.
אחדש"ת דמר ניהו רבה הנני בהתנצלות על איחור תשובתי כי מן השמים עכבוני שנחלתי בעוה"ר וגם עתה הנני סובל יסורים ל"ע ב"ה.
על דבר שרוצים אקרו"ט דקהלתו נ"י להמשיך הלעקטריא לביהכנ"ס ולביה"ד. והדר"ג נ"י כתב כי הכל מוסד על היתר אם רוב נכרים כדאי' באו"ח סי' רע"ו ותקו"ו ומקורו בגמ' שבת הי' נר דלוק במסיבה וכו' הנה שם נאמר הטעם דאדעתא דרובא מדליק ע"כ מבואר במג"א שם דהיכי דאדעתא דשניהם מדליק אסור, וא"כ רק בסתמא אמרינן דאדעתא דרובא מדליק אבל הכא כשממשיכין חוט המתכת לביהמ"ד ולביהכנ"ס והתחייבו זה לזה מכוין בבירור גם אדעתא דישראלים שם. ובגמ' שם מחלקים בין מילא מים להשקות בהמתו דשמא ירבה בשביל ישראל אבל בנר נר לאחד נר למאה, וגם במכירו מותר בנר. והובא דין זו בסי' שכ"ה. מ"מ הכא דודאי מרבה בשביל ישראל שנתחייבו זה לזה, הי' נראה שלא להתיר.
אבל נראה בהיתר דבר זה א' כי ידוע כי באם עושים מלאכתם ומקבצים ניצוצי אש באקאמאלאטאר ובחוטי המתכת אשר די לכמה שעות מתחלת הלילה לכל העיר. ומה שעושים עוד בלילה מלאכתם הוא מפני שצריכים להאר כל הלילה, ובביהכנ"ס ובבהמד"ר בלילי שבת אינם שוהים שם אף ב' שעות שלימות, א"כ ריבוי המלאכה והולדת ניצוצי אש בשבת אינו בשביל ישראל כלל בביהמ"ד ובביהכני"ס, ב') מה שאוסרים משום ריבוי נרות ישראל או משום שמא ירבה ה"נ אם יש לחלק הדבר ויש לתלות שריבוי מלאכה זו עושה בשביל ישראל לבדו אסור, דנראה כשלוחו או כמ"ש בתוס' דחיישינן שמא יאמר לו ישראל, אבל אם לא אפשר אלא שעושה לשם רוב גוים דמי ממש לנר לאחר נר למאה דאף במכירו מותר. ואף דבנר אסור בעושה לשם שניהם דחיישינן שידליק נר בשביל ישראל לבדו. אבל היכי דאין ריבוי שייך לישראל לבדו כמו הכא בהאלעקטערי דכך היא והדלקה נעשית בע"ש מבעוד יום וע"י הדלקה נחסר בחוטי מתכות או באקאמלאטאר נצוצי אש שהי' שם והחוט מתכת נמשך בכל העיר לחוצות ולבתי גוים וגם ישראלים וא"כ ע"י המלאכה נולדו נצוצי אש ההולכים למקום החסר שם וכל ניצוץ וניצוץ נתערב ונתחלק לחוצות ולבתים כמו לישראלים כן לגוים א"כ אי אפשר שנעשה מלאכה או שיתילדו ניצוצי אש לישראל לבדו אם לא שנעשה גם בעד רוב גוים לא שייך ריבוי מלאכה לישראל, ג') דבמקום מצוה עיין בסי' רע"ו בסעודת שבת וכו' יש מתירין והגם דאנן נהוגין לאסור לומר לגוי להדליק ביו"כ לעת נעילה מ"מ לאלה המרעישים לאסור הלעקטריא בבהכנ"ס ובבהמד"ר בלילי שבת ולעת נעילה ביו"כ מתירים להדליק ע"י גוי אני תמה, ואין לחלק דאפשר בנרות ולא בלעקטריא והא גם ביו"כ אפשר בנרות ארוכות שדולקין יותר מפ' שעות, ואם ביוה"כ מתירים אפ"ה משום דעתה בעת נעילה ליכא הנרות ארוכות גם בביהכנ"ס ובבהמד"ר שהנהיגו הלעקטער כן הוא מעתה אי אפשר בענין אחר, והנה אין אנו סומכין על היתר זה כיון דאנן נהיגין לאסור, אבל מ"מ מהני להסר חשש הדר"ג נ"י שמא לימים יתרבו היהודים בעירן ויהי' הרוב. ועיין ביו"ד סי' נ"ז דחיישינן שמא ימכרנו לישראל אבל באם איכא יש שמכשירין לא חיישינן עיי"ש וכן הכא כיון דיש מתירין במקום מצוה אין לחוש וכ"ש דאנן ישראל מועטים כנלענ"ד. הדוש"ת:
אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.