פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו
סימן כג
ב"ה אונגוואר ה' ויחי תרנ"א לפ"ק. שוכ"ט וי"ר להרב המופלג מו"ה משה דייטש נ"י בפעסט יע"א
(א) ע"ד שאלתו בענין גאאס בעיר הבירה האם ראוי לנר חנוכה ולנר של שבת, נראה לי דאינו ראוי לנר חנוכה דבגמ' שבת דף כ"א ע"ב וכן בשו"ע או"ח סי' תרע"ב אי' דצריך שיעור שמן ועיין במג"א שם דגם לאחר זמן צריך שמן לשיעור מיל ובהאי גאאס שהרוח בכל רגע כנהר ממקום המלאכה, בשעת ההדלקה אין שיעור ואין לומר משום דיש להחזיק שיבוא, הוי כאלו שם, ז"א כיון דבעינן בשעת מצות ההדלקה שיהי' שם שיעור. וגם אפשר שיסגרו הכלים ולא יבוא הרוח שמה, וכן לענין נר של שבת עיין בתוס' שבת כ"ה ע"ב דבעינן שיהי' נר לסעודה, ועיין בשו"ע או"ח סי' רס"ג דבעינן נרות ארוכות וכו' ואי לא הוי ברכה לבטלה, אדם מצד ב' פנים אינו ראוי לנר שבת, א' משום דאפשר שיסגרו הכלים ולא יבוא הרוח ולא יקיים המצוה, הב' משום חשש ברכה לבטלה, ואם נאמר לסמוך על הרוב שיבוא הרוח ולא יסגרו הכלים מ"מ בשעת המצוה קודם שבת ליכא שיעור שידלק עד בא השבת. וא"כ לא קיים המצוה, (ב) אודות עוגות שמושחים ע"י הדפוס בשומן חזיר או חלב מה דינו, הנה פשוט בשו"ע יו"ד סי' צ"ה דבאפויה או בישול בלא רוטב דינו כמו בצלי, ועיי"ש דבעינן ס' ולכה"פ בנטילת מקום אסור ואם יש ספק אם נעשה כך מי האיש שיש לו קצת יראת ד' ולא יחת מלאכול דברים בספק איסור דאורייתא. הדורש שלומו:
אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמ' זללה"ה.