פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו
סימן כא
ב"ה אונגוואר ה' חקת תרס"ט לפ"ק
שוכ"ט וישע רב לידידי הה"ג החו"ב בר אבהן כש"ת מו"ה שמואל בנימין סופר נ"י אב"ד בדערעטשקע יע"א.
נעי"מ הגיעני, ועל ענין רחיים של קיטור (דאמפפמיהלע) אם יש להתיר בשבת ע"י שיקבל המאשיניסנו חלק בהריוח בודאי כן הוא כמ"ש מעכ"ת נ"י דאין דרכם ליקח באריסות אלא הם נוטלים שכר קצוב, ואם המנהג ליטול שכר קצוב אף שיתנה שיהי' באריסות שייך מראית עין, והנה למצוא היתרים, יש כמו במכירה שיצא היתר מפולין. וכן שיעשה שותפות עם גוי, ויתנה עמו בתחלת השותפות שיקח חלקו בשבת כדאי' בסי' רמ"ו אבל אני לעצמי אינני מכניס א"ע לשום היתר במלאכת שבת, ואם באים לפני לשאול בכמו אלה, כי הרבה בעלי רחיים בגבולינו, אשיב להם כי אינני מכניס א"ע בשום היתר, ואם יבקשו היתר ילכו אל רבנים אחרים לשאול. וקבלה בידי מאאמ"ו הגאון הקדוש זללה"ה שלא להתיר כי אם נכניס א"ע להתירא בעבודת השדה, ברחיים, וכיו"ב לא מנכרה שביתת שבת, ועיי' ברמב"ם ה"ש פכ"ד הי"ב והי"ג בטעם איסור טלטול והילוך וכו' ע"ש. הדוש"ת אוהנ"פ אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.