פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו
סימן כ
ב"ה אונגוואר ד' פנחס תרמ"ז לפ"ק.
שוכ"ט וישע רב לכבוד הרבני המופלג חו"ש זית רענן בר אוריין ובר אבהן כש"ת מו"ה פנחס ארי' כ"ץ נ"י שו"ב ומו"צ בעדיעק יע"א.
ע"ד שאלת מעלתו נ"י בענין הכלי דישה [דרעשמאשין] אם יש להתיר ע"י שיקח התוחב התבואות חלק מהדישה שיעשה אדעתא דנפשיה, יען הסוסים של הנכרי, והתבואות של נכרי וברשותו, ובכלים קיימ"ל כב"ה דלי"ל שביתת כלים ובהבלעה סגי וגם בעושים בהם מלאכה די בהשכירות בד' וה' קודם שבת כמבואר בסי' רמ"ו, ומשום מראית עין ליכא דברשותו של נכרי הוא. אכן מסופק אם יש לדמותו לספינה הובא בסי' רמ"ד דמפורסמת, וכן בהכלי דישה מפורסמת דשל ישראל הוא.
הנה מה שפשוט בעיני מעלתו נ"י דבכלים אם אין עושים בהם מלאכה מותר לגמרי אי ליכא משום שכר שבת, הכלי דישה כנהוג אצלינו במאשין דמי למ"ד בסי' רנ"ב ס"ה ויש אוסרים ברחיים ובכ"מ שיש לחוש להשמעת קול ע"ש, ומה שמתירין בסי' רמ"ג בשכירות ובאריסות נלע"ד דה"ט דבכה"ג לא שייך זילותא דתלי' בנכרי, ומה שנוגע לנידן דידן. פשוט דהוי בגדר מפורסם כמ"ש באו"ח סי' רמ"ד ס"ד ורנ"ב ס"ג וכמ"ש המג"א שם ועיי"ש במחצית השקל, ועכ"ז נראה דיש לחלק דשם נעשה בהם לתיקונם מלאכה משא"כ הכא הכלי דישה עושה מלאכה ולא נעשה מלאכה בכלי דישה, וגם י"ל דברשות נכרי אם נעשה בדרך היתר כאמור אין מפורסם אם התוחב הוא שכיר ישראל או שכיר נכרי ע"כ יש לע"ד צדדי היתר מדינא, וכ"ז בגוני דיש לחוש שיעברו על איסור שבת אם לא יתירו להם בדרך היתר, ובתנאי שלא יגרום ח"ו פרצות גדר, כ"ז כתבתי להלכה אבל למעשה מגדרי שלא להכניס א"ע בהמצאות היתרים בעניני שבת ובפרט כי יש לחוש לכמה מכשולים. דברי הדוש"ת אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.