פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו
סימן יז
ב"ה – שוכ"ט וישע רב לכבוד ידידי הנבון המשכיל בר אוריין תלתאי מו"ה חיים פאללאק נ"י בבודאפעסט יע"א.
יקרתו היום הגיעני ואחיש להשיב מפני הכבוד ומצד החבה, ואף כי טרדותי עתה רבו כמו רבו, ועל כן דברי יהיו מעטים, אין ספק אצלי כי כונת מעלתו נ"י רצויה, אף כי הביא דבריו בשם איש הנודע למתפך דברי אלקים חיים, ואעוררהו על ב' דברים. א') מה שלא הביאה המתני' דסוף ברכות גם התקנות הנזכרים סוף מכות מקרא מגילה והבאת מעשר, משום דבמתני' סוף ברכות רק במה שתיקנו נגד המינים איירי. ב') היתר שאלת שלום בשם, רק לפי השעה נאמר שם כמו באלי' בהר הכרמל, וע"כ הביאו הפסוק עת לעשות וכו', ובבועז כבר כתבו המפרשים דלצורך הי', וההסכמה ד' עמך גבור החיל מורה ע"ז. דבאמת תורה לא בשמים, ומה אהני ההסכמה מן השמים להורות דין, אלא ההסכמה היתה דהשעה צריכה לכך, ובריש נדרים אי' יאמר קרבן לד' ולא לד' קרבן משום חשש הוצאת ש"ש לבטלה, שמא לא יאמר אח"כ קרבן, ואף דכללא בידן אין אדם מוציא דבריו לבטלה, וכל העושה ע"ד ראשונה עושה, ואם בדעתו לנדור והתחיל ואמר לד' בודאי יגמור דיבורו קרבן מ"מ לחומר האיסור דהזכרת ש"ש לבטלה חששו גם על המיעוט, ועאכ"ו להזהר מלהקדים השם ולומר אח"כ עמכם, ולפי' המפרשים ניחא דאמר בועז כך להזהירם על יראת ד'. דברי הדוש"ת אוהנ"פ וחפץ בהצלחתו אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.