אור ברסלב
פקודת אלעזר סימן יד

פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו

סימן יד

סימן יג

ב"ה אונגוואר ג' חנוכה תרס"ז לפ"ק.

שוכ"ט וישע רב לכבוד ידידי הרב הגאון המפורסם החו"ב כש"ת מוה מרדכי פריעד נ"י אב"ד במארמינסבערג יע"א.

(א) על קו' מעכ"ת נ"י בסוף כיצד מברכין השותה מים לצמאו לאפוקי למאן דחנקתיה אומצא והביאו בתוס' בשם רב עמרם דלאחריו מברך והוא המתני' דנדה נ"א כל הטעון ברכה לאחריו טעון ברכה לפניו, הנה כעין זה הקשה הרשב"א על הסיפא ויש שטעון לפניו ואין טעון אחריו והא באכל פחות מכזית ושתה פחות מרביעית טעון ברכה לפניו ולא לאחריו ותי' דעל מין הטעון מאמר ובזה רק מחמת מיעוטו אינו מברך לאחריו וכו' ע"ש וכן הכא המין טעון לאחריו טעון לפניו ורק משום דחנקתיה אומצא אינו טעין ברכה לפניו.

(ב) על קו' מעכ"ת נ"י על הרשב"א דמדייק ממתני' כהתוס' דביין ושאר משקים דמתהני מהם מברך משום דנאמר במתני' מים. וא"כ יקשה למה אמרו בגמ' לעיל ל"ו פשיטא הו"א משום דלרפואה אינו מברך קמ"ל כיון דאיכא הנאה בעי ברוכי, ס"ס יקשה מאי קמ"ל והא נשמע ממתני' דסוף כ"מ מהשותה מים לצמאו דנקט מים כמ"ש הרשב"א, ובאמת הביא הרשב"א גם ראיית התוס', ונ"ל דיש לדייק על הגמ' דלעיל ל"ו מה דתימא כיון דלרפואה קמכוין לא לבריך עליה כלל קמ"ל כיון דאית לי' הנאה מיניה בעי לברוכי ע"כ, מה סברת המאי דתימא. למה לא לבריך משום דלרפואה קמכוין, והא גם אי"ל הנאה מיני', וי"ל כמ"ש הר"ן פ' גיד הנשה באינו מכוין להנאה גם בפס"ר מותר דאין זה הנאה רק בחלבים ועריות שכן נהנה ע"ש, י"ל דס"ל להס"ד כיון דלרפואה קמכוין אף דאי"ל הנאה מ"מ מסתמא לא מכוין להנאה רק לרפואה ליכא הנאה, ולא בעי ברוכי (וליכא למימר דשתיה הוי כחלבים, ז"א בחלבים חייב דאף דמצד הנאה לא הוי הנאה, מ"מ אכל כדרך אכילתו וחייב על אכילה, אבל הכא אינו חייב ברכה על השתיה, רק על הנאת שתיה, ובאינו מכוין ליכא הנאה] ע"ז אמר קמ"ל, דאיכא הנאה ובעי ברוכי, וטעמו משום דאפשר לו לכוין להנאה אמרינן לכוין ולברך וכיון דמברך ע"כ דמכוין להנאה ג"כ ושפיר מברך, וע"כ אמרינן בעי ברוכי דחייבוהו לברך, והנה ממתני' מהדיוק השותה מים לצמאו מברך שהכל, ונשמע דעל יין מברך, יש לפרש ככה דבאמת לא הי' לו לברך גם על היין דאינו מכוין להנאה, רק דאין לומר דאינו רשאי לברך דאם מברך ע"כ דמכוין להנאה ג"כ ושפיר מברך, אבל אין מדיוק המתני' ראי' דהחיוב עליו לברך, רק דרשאי לברך, דאם אינו מכוין להנאה אין עליו לברך. רק דרשאי לברך כיון דאם מברך הרי מכוין להנאה ואיכא הנאה, משא"כ במים דאם אינו לצמאו כמ"ש התוס' ליכא הנאה אבל לעיל ל"ו אמרינן בעי ברוכי, נשמע לנו דין חדש כיון דאפשר לו לכוין להנאה ג"כ החיוב עליו לכוין ולברך. אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.

תוכן העניינים

פקודת אלעזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה