פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו
סימן יג
לת"ח אחד באוהעלי יע"א.
(א) ע"ד שאלתו קהל היראים דאוהעל רוצים להרחיב מקום ארון הקודש לחוץ כמו אמה, אם מותר לסתור ארון הקודש הישן, (ב) אם יש היתר לאבנים ועפר מסתירת ארון הקודש, (ג) אם מותר ליקח ממקום ארון הקודש לבהכנ"ס כיון דמוכרחים להרחיב מקום המדרגה לעלות לארון הקודש אם אין זה הורדה מקדושה חמורה לקדושה קלה, וטעם רצון הקהל משום דבארון הקודש הישן אין מקום להכיל הס"ת, ומקום מדרך המדרגה צר שיש לחוש שיפול ממנו הנושא ס"ת עם הס"ת בידו. ומעלתו נ"י כתב דלדעתו אין לחוש בזה להורדה מקדושה חמורה לקדושה קלה, וראייתו מאו"ח סי' קנ"ד ס"א דארון הקודש הבנוי בחומה שנעשה לשמירה לא מקרי תשמושי קדושה ובמג"א דמ"מ הו"ל קדושת בהכנ"ס גם כתב מע"כ כי איכא דוכתי לצלויי, והבונה חייב א"ע בקנס להשלים הבנין עד ימי סליחות הבע"ל, והאמנם כי טוב הי' לי עתה למשוך ידי מלהורות בדברים גדולים יען הרופאים ציווי עלי שלא לעיין כעת, אבל כמ"ש מע"כ האקרו"ט דשם נ"י נחוץ להם הדבר מיד אחר חג השבועות, ע"כ אומר בקיצור דעתי בזה.
הנה הדין פשוט באו"ח סי' קנ"ב דבונין ואח"כ סותרין ובהגה"ה שם אפי' לא רצו לסתור רק מחיצה א' להרחיבו וכו' ובבונין תחלה גם בשל כרכים שרי כדאי' במג"א שם ס"ק ה'. דכל העולם מרוצים כיון שבונין אחרת ע"ש ובדאיכא דוכתי לצלויי והתחיל בבנין החדש, אם שרי לסתור הישן בזה פליגי הב"ח והטו"ז מתירין והמג"א אוסר ועיין במחצית השקל דהמג"א הקשה על הב"ח לפי הבנתו דהב"ח איירי בבונין החדש סביב הישן, אבל באמת כונת הב"ח בהתחיל לבנות החדשה, ופירושו הישן עומד באמצע בנין החדשה בעת שעומד באמצע בנין החדשה עומדת הישנה ואז מותר לסתור ע"ש, ולפ"ז בנידן דידן אם רוצים להרחיב מקום הארון הקודש לאחורי הכותל ע"כ דצריכי לבנות כותל אחר מאחוריו מיסוד הקרקע ומעלה, וכאשר יבנו היסוד וקצת הכותל החדש אח"כ מותר לסתור מקום ארון הקודש הישן, כי בכה"ג לא פליג המג"א על הב"ח וטו"ז – ועל מכירת האבנים ועפר אחר הבנין מסתירת ארון הקודש הישן, עיי' במג"א סי' קי"ג סק"א דבשל כרכים אסור ויש לעיין אם בהכנ"ס דקהל יראים דאוהעל מקרי של כרכים, אבל נראה כמ"ש המג"א כשבונין ואח"כ סותרים גם בשל כרכים שרי, דלזה כל העולם מרוצים, כן יש למצוא היתר למכור מקדושה קלה לקדושה חמורה ומוכרים בהכנ"ס, תיבה מטפחת וס"ת כדאי' ריש סי' קנ"ג ולזה ודאי כל העולם מרוצים ואם הקהל יחדשו בבנין ארון הקודש, יהי' צריכין הוצאות על פרוכת, וכדאי' שם יש לה דין ארון הקודש דלכבוד הס"ת, ולא לשמירה נעשה, וכן יצטרכו לכתונת ומפה לס"ת או שיצטרכו לקנות ס"ת וא"כ ניקל בהם למכור וליקח מדמיו קדושה יתירה והכל יהי' ע"פ ז' טובי העיר, וכתקנת קהל יראים דאוהעל ע"פ ז' אנשים, וכנאמר בתקנות שיש כח להנאספים אף שאינם כולם שם במעמד.
ועל השלישי אם אין הורדה לקדושת מקום ארון הקודש אם יקחו ממקומו לבהכנ"ס והביא ראי' מרמ"א להתיר דבנין אינו אלא לשמירה, והמג"א כתב דהוי כחדר ע"ש, לדידי לבי נוקפי לסמוך על היתר זה, דאנן ידעינן דמתחלת הבנין מכונין הקהל ליפות מקום הארון הקודש ולעשות ככבודו וככבוד ס"ת לפי יכלתם, והוי הזמנה, וכאשר נעמיד שם ס"ת הוי מעשה, ואף דהיפוי אינו בחומה אלא מבחוץ, אבל גם תמונת בנין החומה אינה שוה לשאר החומה, וע"כ דבונים גם לכבוד הס"ת, ע"כ נ"ל לצרף היתר אחר לזה, דעיין בסי' קנ"ג אם מותר למכור ליקח קדושה אחרת כיו"ב יש אוסרין ויש מתירין ועיין במג"א דבבהכנ"ס יש להתיר בקדושה שוה ומשום דיש היתר למוכרה ע"ש ובקדושה יתירה כמש"ל גם בכרכים מותר למכור, וא"כ טוב שיקנו הקהל בעד שיווי' מקום ארון הקודש שרוצים ליקח, דברים שיש להם קדושה יתירה מהארון הקודש. דהיינו מטפחת ספרים וס"ת כדאיתא בסי' קנ"ג ובזה יוצאים ידי חובתם לדעתי, ומה שנכנסתי להתיר משום דכמ"ש מע"כ מקום ארון הקודש צר מהכיל הס"ת, וגם מקום המדרגה צר ויש לחוש לבזיון ס"ת והוי כחזי בי' תיוהא ועיין בטו"ז בבהכנ"ס חוץ לחומה והיהודים שרויים בתוך החומה ודמי כחזי בי' תיוהא. מכ"ש היכי דאיכא למיחש לבזיון ס"ת. אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.