פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו
סימן יב
ב"ה אונגוואר עש"ק בא תרח"ם את ציון לפ"ק.
שוכ"ט וישע רב לכבוד ידידיי האלופים ראשים וטובים מופלגי התורה והיראה דק"ק היראים דאוהעל נ"י יע"א.
אחדש"ה. על דבר השאלה, קהל שטאטוס- קווא דשם סתרו בנין בהכנ"ס הישנה והי' בה חלק רב להיראים נ"י דהיינו שהיו בהם הרבה מקומות שם, וסתירת הבהכנ"ס הישנה היתה נגד רצון היראים נ"י מבלי משים על כב מחאת היראים נ"י כידוע, אם מותר לטייל על קרקע בהכנ"ס הישנה, גם מזה תסוב שאלה ב', דלהיראים נ"י בהמד"ר בחצר בהכנ"ס הישנה ועתה סגרו השטוקוו"א המבוא לבהמד"ר, אשר לא נשאר דרך אחר לבהמד"ר רק על קרקע בהכנ"ס הישנה אם מותר לילך לבהמד"ר דרך אותו הקרקע, ללמוד או להתפלל או לא.
תשובה. דבר פשוט כי לבהכנ"ס הישנה דין בהכנ"ס של כרכים יש, משום דלהיראים נ"י חלק בבהכנ"ס והם לא מחלו חלקם, גם לא הסכימו לסתירת בהכנ"ס ואדרבה המה מיחו והשטקוו"א בע"כ של היראים נ"י סתרו הבהכנ"ס הישנה, וגם היתר של המרדכי הישן [הובא בב"י וכ"כ במג"א סי' קנ"ג ס"ק י"ב] בהתנו בשעת בנין, גם בשל כרכים ביד טובי העיר להפקיע מקדושה היתר זה לא שייך כאן, דודאי לא התנו מתחלה בשעת קנין בהכנ"ס הישנה ע"ד שתתחלק הקהלה, והיראים נ"י יהיו לעצמם והמתחדשים לעצמם, וג"כ בודאי לא היו דעתם שיהי' בכח ראשי המתחדשים ולא בכח טובי היראים נ"י דידוע בעת קנין בהכנ"ס הישנה היתה הקהלה עדה נאמנה עם ד' ותורתו הקדושה, ועיין במג"א ס"ק ט"ז שם דבשל כרכים העצים והאבנים והקרקע בקדושתם קיימו ע"ש, ובמ"ב שהתיר ע"ש המג"א השיג ע"ז, וגם לדעת המ"ב ההיתר משום כח שיש לטובי העיר ולרחוקים לא איכפת להו, וכאן נפל ההיתר בבירא, דהיראים נ"י מיחו ולהם חלק בבהכנ"ס, וגם אין לראשי שטקוו"א דין טובי העיר לבהכנ"ס זו. כי גם להיראים נ"י חלק רב בו ומאחר שהתפרדו לעצמם, צריכין להיות הטובים גם מתוך אנשים היראים נ"י, ואין לקהל שטקוו"א דאוהעל לעצמם שם אנשי העיר ולא לראשיהם שם טובי העיר, ע"כ דבר ברור כי קרקע בהכנ"ס הישנה בקדושתו קיימא, גם אין חילוק בין אם בנו מתחלה לבהכנ"ס, או קנו בית ועשאו בהכנ"ס כיון שהתפללו בתוכו כדאי' בשו"ע או"ח שם ס"ח ע"ש, ואין להתיר מצד מ"ש המבי"ט הובא במג"א שם ס"ק י"ב, וז"ל ואם אינם מתפללים בבהכנ"ס של כרכום יכולים למוכרו ע"ש, ובהכנ"ס הישנה דאוהעל מעת התפרדו היראים נ"י מהשטקוו"א, נשארו בבהכנ"ס הישנה רק השטקוו"א אשר רובם מחללי ש"ק ואוכלי נו"ט ומלעיגים על דרז"ל יפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו ועליהם נאמר, גם כי תרבו תפלה איננו שומע וכו' וגרע מאינם מתפללים שם כלל, וא"כ לפי דברי המבי"ט יכולים למוכרו, ודאי בהכנ"ס כזו מותר למוכרו לדעת המבי"ט, אבל שתהא בכח המכירה להפקיע קדושתה, זה רק באם נמכרה ע"י ז' טובי העיר ובמעמד אנשי העיר, וכבר כתבתי דקהל שנוקוו"א דאוהעל לענין בהכנ"ס הישנה, אין להם דין אנשי העיר ולא לראשיהם דין טובי העיר ואין למצוא היתר לקרקע זו להפקיע מקדושתה רק ע"י מכירה בצירוף טובי העיר דהיראים נ"י ובמעמד אנשי עירם ק"ק היראים נ"י וכסברת המבי"ט שהבאתי. – ואם יש היתר לילך לבהמד"ר דרך שם ללמוד או להתפלל שם כיון דההילוך למצוה הן הדגלים במדבר היו עפ"י הדיבור, ועכ"ז בשביל שהי' שבט ראובן שרוי בחנייתם שכן בקהת וכו' נשתתפו עם קרח במחלוקתו דאוי לרשע ואוי לשכנו וכו' כדאי' ברס"י פ' קרח ע"ש והיראים דאוהעל נ"י אינם מוכרחים עפ"י הדיבור לילך לבהמ"ד להתפלל או ללמוד שם להיות שכנים לשטקוו"א הגרועים מעדת קרח, כי בעדת קרח הי' עכ"פ צניעות וראי' לזה מאשתו של און בן פלת שהצילתו עי"ז ע"ש ואצל אנשי השטקוו"א דאוהעל אין צניעות כזאת כידוע, א"כ בודאי אין מצוה לילך לבהמ"ד דשם להתפלל או ללמוד, ואדרבה הירא את ד' לא יסבול להיות שם, ואם אין מצוה ההילוך לבהמד"ר כטיול בעלמא, ואין היתר להיראים נ"י לילך לבהמ"ד דרך קרקע בהכנ"ס הישנה. רק באם נחוץ להם להביא משם ספרי קודש ושאר חפציהם אשר מונחים שמה. הדוש"ת אוה"נ ומעתיר בעדכם אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.