פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו
סימן י
ב"ה אונגוואר ג' צו תרנ"ב לפ"ק.
שוכ"ט וישע רב לכבוד תלמידי הרב המאוה"ג חו"ב כש"ת מו"ה משה חיים ר"ב אבד"ק שאמלוי יע"א (כעת הוא הגאון אבדק"ק קוו"ד).
יקרת מכתבו וכו', ועל ענין בנין בהכנ"ס חדשה במקום הישנה, אם יש לסמוך על שיטת הב"ח הובא במג"א סי' קנ"ב היכי דבאמצע הבנין אין לחוש לסתירה, והמג"א פליג ע"ז, הנה קשה עלי להכניס ראשי בין ההרים הגדולים ולהתיר נגד דעת המג"א, ועל מה שהעיר מע"כ נ"י לפי שהבהכנ"ס קטן מהכיל הוי כאית בי' תיוהא לדעת הטו"ז שם וכמ"ש הג"ה בתוס' ב"ב ג', באמת אין לדמות בהכנ"ס קטנה וצריך להתפלל בימים נוראים בב' או בג' מקומות. לדינא דטו"ז ולהתוס' שם. דשם החסרון בבהכנ"ס. כיון דמחוץ לחומה לא ילכו להתפלל כ"כ, וכן בבי קייטא ובי סיתוא. אבל הכא בבהכנ"ס קטן מהכיל, ואם יתפללו בב' או בג' מקומות לא יתמעטו מלהתפלל בבהכנ"ס, והן גם לשיטת הב"ח חושש לדוכתא לצלויי, וע"כ גם הסומכים על דבריו, החיוב מקודם לכן לשכור לכל הפחות מקום להתפלל בתנאי שיהי' באפשרות וברשות הקהל, אם יצטרכו להתפלל שם ב' או ג' שנים, ובזה יהי' כבהכנ"ס קבוע, ועל ימים רבים כמו אלה כנראה מדברי התוס' ב"ב שם אין לחוש לפשיעותא, וי"ל דגם לאונס לא חיישינן בכה"ג. והן בעצה זו יש תרתי למעליותא, א' הא דאמרן. ב' י"ל דהוי כבהכנ"ס קבוע. ובב' בהכנ"ס הב"ח והטו"ז בלא"ה מתירים הסתירה, אבל גם ע"ז פליג המג"א ע"ש. לפי השערתי בכמה קהלות חששו לדעת המג"א ולא סתרו בהכנ"ס הישנה. ואולי יש קהלות ישנות במדינתינו שהקילו כהב"ח. ע"כ יוכל מע"כ נ"י לשאול את פי אביו הגאון כ"י מקום מולדתו עיר פ"ב באיזה דרך נתחדש שם הבנין, ואם ע"פ מורי הוראה נהגו היתר.
עוד על אחת אעורר את מע"כ נ"י לפי השערתי אנשי קהלתו יראים את ד', ולא יעלו על דעתם להתדמות ח"ו במעשה הבנין לאלה החדשים אשר אליהם נאמר וישכח ישראל את עושהו ויבן היכלות ועיין בנוב"י מה"ב סי' י"ח, אבל דבר ברור כי לא ימצא איש ירא ד' מורה הוראה במדינתינו או חוץ למדינתינו שיתיר לסתור הבהכנ"ס הישנה נגד דעת המג"א, למען עשות בהכנ"ס בתמונת היכלי המתחדשים או אפי' קצת דמיון לתמונת היכליהם, ובפרט נאמר ע"ז בחוקותיהם לא תלכו. דברי הדוש"ת אוהנ"פ החפץ בהצלחתו אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.