פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו
סימן ג
ב"ה אונגוואר עש"ק כי תשא תרכ"ז לפ"ק שוכ"ט וישע רב להרבני המופלג חו"ש בר אוריין ובר אבהן מו"ה יוסף שווארץ כ"ץ נ"י במאד (כעת מגיד משרים בגרוו"ד יע"א).
אחדש"ה אף כי אינני בבריאות זה כמה חדשים, וקשה עלי כל מלאכת הכתיבה, עכ"ז חשתי להשיבו כי כבוד אבותיו יקר בעיני אבל בחרתי בקיצור.
(א) ע"ד שאלתו באטר יד שנחלה ל"ע גם בידו השמאלית ונעשה אטר בה אם להניח תפלין בשמאל כל אדם או לא, דבר פשוט בעיני כי דנין מה דלגבי' יד כהה משום דידך כתיב. ואיתא בגיטין רוב חולים לחיים, וכ"כ י"ל רוב חולים לבריאות, ואף אם הוי בגדר ספק אי יחזור לבריאות או לא, מ"מ מה דנעשה אטר ע"י חולי בשמאלית אפשר שתחזור ותתרפא משא"כ בידו הימנית דמתולדה כך הי' וא"כ לגבי דידי' הימין יד כהה דאי אפשר להתרפאות משא"כ ידו השמאלית וע"כ צריך להניח תפלין על יד כהה שלו. (ב) מה שהקשה לר"א בר"י דבעלים מפגלים, ואי פגול במחשבה בלא דיבור, כל סוטה מפגלת במחשבה, הנה הא דבעלים מפגלים משום דכתיב המקריב כדאיתא בגמ' זבחים מ"ז, עכ"פ לא שייך פגול רק משתי סיבות או דמפגל על מעשה הקרבה אכילת המזבח דא"א רק ע"י כהן משום דהוי כשלוחו או באכילת אדם מה שנאכל להבעלים אבל לחשוב על אכילה לאחר זמן מה שאינו ראוי לאכול רק לכהן לא ניתן לומר כלל, ועיי"ש דמנחת קנאות רק לכהנים ואם בעלה כהן אין נאכלת ע"ש בה' סוטה, וא"כ לא שייך בזה הבעלים מפגלים דבעינן שהפגול יהי' גם באכילת אדם [ולפרש"י שם דקבלן בשתיקה וכו' בלא"ה אין מקום לדבריו] (ג) מה שהקשה דע"כ כופר הכל פטור דאל"כ כל אדם יוכל לתבוע מה שאינו חייב לו ולגלגל על כפירת שעבוד קרקעות, הנה לר"נ הטעם דשבועת היסת בכופר הכל משום החזקה דאין אדם תובע וכו', כן אם הי' מדאו' הוי אמרינן סברא זו מדאו' ואם כך הוא החזקה דא"א תובע אא"כ וכו' אין לחוש שיתבע אינו שלו. (ד) וע"ד שאלתו בפי' דברי הרמב"ם פ"ח מה' רוצח ה"ז אחד כה"ג המשוח וכו' כל א' מארבעתן וכו' והקשה הא העובד ע"כ או משוח או מרובה בבגדים, עיין בפ"ד מכלי המקדש להרמב"ם מרובה בבגדים וכן משוח בשמן כל ז' אינו עובד, ועיין שם בראב"ד שהשיג ע"ז, עכ"פ להרמב"ם שייך משוח ומרובה בבגדים מבלי שעבדו עבודה ושפיר יש ד'. אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.