פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו
מפני דרכי שלום
בדף נ"ט במתני' אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל מפני דרכי שלום, ובגמ' מנא הני מילי וכו' ר' חב"א אמר מהכא וקדשתו לכל דבר שבקדושה תדר"י וקדשתו וכו' לפתוח ראשון וכו' פירש"י בכל דבר כבוד בין בתורה ובין בישיבה הוא ידבר בראש ע"כ אמר אביי לר' יוסף מפני דרכי שלום דאו' הוא אמר לי' מדאורייתא הוא ומפני דרכי שלום ופרש"י ותורה אמרה כן מפני דרכי שלום כל התורה כולה נמי מפני דרכי שלום, ויש לדקדק במ"ש מפני דרכי שלום וכפרש"י שהתורה אמרה כן מפני דרכי שלום, נראה מזה שדרשו טעמא דקרא, וזה לר"ש לבד דדרש טעמא דקרא אבל לרבנן דלא דרשו טעמא דקרא וכן קיימ"ל מנא לן לדרוש הכא טעמא דקרא, ועיין בתוס' בריש פרקין היכי דאין נפקותא דרשינן טעמא דקרא, ולפ"מ דמחלקינן לקמן בין בחול ובין בשבת ויו"ט יש נפקותא דאי לא דרשינן טעמא דקרא אמרינן דקורא ראשון אף היכי דליכא חשש דאתי לנצויי ואי דרשינן טעמא דקרא רק בשבתות ויו"ט היכי דאתי לאנצויי, וגם אי לא נחלק בין חול לשבתות ויו"ט היינו דגם בחול שייך אנצויי, ונפ"מ ביחיד וכדומה היכי דליכא חשש אנצויי, ואם כן מהיכי תיתי לדרוש טעמא דקרא, ועוד יש להקשות גם אר"ש דדרש טעמא דקרא אי איכא ב' טעמים לדבר מהיכי תיתי לדרוש טעם אחד לבד, והכא בכהן דבלאו הדרכי שלום איכא טעמא כיון דנבדל אהרן להקדישו בעבודת קדשים ובמצות שבכהונה היתירים על מצות שאר ישראל משום הכי אמרה תורה וקדשתו לכבד בכל דבר שבקדושה, ואם כן אף דליכא חשש אנצויי שייך האי טעמא ומנלן לומר דטעמא דקרא רק משום דרכי שלום.
והנלע"ד לפרש דלא אמרו טעמא דקרא מפני דרכי שלום על וקדשתו רק על עיקר הבדלת שבט לוי ומהם הכהנים למה מצאה התורה לבחור אנשים מאנשים להעמידם בראש ולחייבם במצות יתירות ולהרימם מתוך העם זה מפני דרכי שלום, וכיון דבחרה התורה בכהנים מפני דרכי שלום, משום הכי ציותה התורה וקדשתו משום קדושתם ומצות היתירות אשר להם, וא"כ לפתוח ראשון וכו' איננה מפני דרכי שלום רק מצד חיוב וקדשתו. תולדה מחויבת ממעמדם הקודש רק עיקר קדושתם מפני דרכי שלום, וזה פירוש הגמ' דאורייתא ומפני דרכי שלום. וע"ז השיבו כל התורה כולה נמי מפני דרכי שלום, דזהו באמת כוונת כל המצות שנאמר דרכיה דרכי נועם וכו', ואם כן בההי' דריש טעמא דקרא ליכא נפקותא ואליבא דכולי עלמא דרשינן רק דבס"ד אמרינן כיון דחזינן דהתורה בחרה בהם מפני דרכי שלום כל הכבוד לפתוח ראשון וכו. מחויבים אנחנו להם מהאי טעמא, ומשום הכי אמרי' במתני' מפני דרכי שלום ובאמת אף היכי דליכא חשש אנצויי שייך החיוב ההוא, וקושי' הגמ' דכל התורה וכו' ואם כן למה למתניתן לשנויי האי טעמא דפשוט הוא ושייך בכל דין ומצוה.
ולולי פרש"י נלע"ד פי' אחר בדברי הגמ', דעיין במג"א סי' ר"א שהקשה להרא"ש חולין פ"ז ולהטור יו"ד סי' כ"ח דבעמד אחר וקרא ראשון אין לחייבו ליתן לכהן י' זהובים משום דוקדשתו הוי רק אסמכתא בעלמא ע"ש ובגמ' אמרו הכא, האי דאורייתא היא, ובקרבן נתנאל תירץ דקושית הגמ' הכא לדרשות הראשונות "כהנים בני לוי" אבל הוקדשתו הוי אסמכתא, אבל לא הועיל בתירוצו זה דהמ"א הקשה להרמב"ם שמנה בתוך המ"ע לפתוח וכו' שנאמר וקדשתו, וכן בסמ"ג ואם כן ס"ל דהוי דרשא גמורה ומדאורייתא, ועיין ברש"י סוטה ס"ב דאוקים הדרש דוקדשתו על כהן גדול נגד אחיו הכהנים עיי"ש, ולפי זה י"ל דעיקר הדרשה באמת על כהן גדול, ומדרבנן סמכו לקרא גם על שאר הכהנים נגד ישראל וזה הוי מדרבנן, ומשום הכי הרמב"ם וסמ"ג מנו אותה המצוה בתוך מספר מ"ע כיון דעיקר המצוה לכ"ג הוי דאורייתא ואגב הביאו החיוב לכבד שאר הכהנים והרא"ש והטור דאיירי בזה"ז לשאר כהנים משום הכי פטרו ישראל המחזיק בקריאת התורה דלשאר כהנים הוי רק אסמכתא.
ויש לתרץ באופן אחר דמדרשות תנא דבי ר"י נלמד רק לפתוח ראשון וכו' היכי דיושבים יחד לדבר בתורה או בישיבה, דלכולם המשפט לדבר, החיוב לכבד הכהן כי ידבר בראש, וכן בביטול מנה יפה ראשון, ההתחלקות בצדקה ובמעשר כמו לכהנים כן לישראלים. ולפרש"י דגם בשותפות אמרינן ככה, השותף ישראל יש לו ליטול חלקו כמו הכהן. ולאחד מהם ע"כ מגיע החלק הראשון ויפה, בזה אמרינן דבזה מכבדין הכהן שנותנים לו בראשון ומנה יפה אבל ליתן לכהנים ולא לישראלים ע"ז לא בא הכתוב וזה אינו בכלל וקדשתו, וכן מורה הלשון רש"י בכל דבר כבוד בין בתורה וכו' הכוונה דרק כבוד נותנים להם אבל להקדימם היכי דמפסיד ישראל לגמרי זה לא אמרינן, והנה בקריאת התורה אם נותן הזכות הקריאה לכהנים ולוים וישראלים. כיון דהמה הקרואים לקרות כאשר נדון מי יקרא בראש ע"ז בא וקדשתו כי הכהן בראש. אבל היכי דאינם מיועדים לקרות, ובצבור גדול היכי דא"א לקרות לכולם ואם יקרא כהן ע"כ יפסיד ישראל ההיא קריאה לגמרי ע"ז לא בא וקדשתו ולפי זה יש חילוק בין היכי דכבר זכו הקרואים בקריאה אז קודמת קריאה ראשונה מדאורייתא לכהן. אבל היכי דלא זכו כבר בקריאה ודנין על עיקר הקריאה מי יקרא. אז מדאורייתא אין קדומה לכהן ודמי למעשר וצדקה אם יש לפנינו ישראל וכהן, ונדון למי ניתן או לישראל או לכהן דע"ז אין החיוב להקדים הכהן היכי דישראל מפסיד לגמרי, ומעתה כי חשו חז"ל לאנצויי תקנו כי בכל קריאה יקרא כהן ואם יקרא על כרחך שיקרא ראשון מצד וקדשתו דאורייתא. וזה פירש הגמ' דאורייתא ומפני דרכי שלום. הקדימה בראשון הוא דאורייתא, אבל עיקר זכות הקריאה הוא מפני דרכי שלום כי כך תיקנו שיקרא דכיון שיקרא על כרחך שיקרא ראשון מצד וקדשתו ולא אתי לאנצויי, ולפי זה הדרש דוקדשתו הוא מדאורייתא דרשה גמורה, אבל רק על קדימה שיתנו לו במה שיש לו בו זכות בראשונה, אבל שיהי' לו עיקר הזכות הוי דרבנן, והנה הקנס דעשרה זהובים הוא קנס על עיקר הפסד המצוה. ועיקר זהות המצוה רק מדרבנן לכהן, ואף דהקדימה בראשון הוי דאורייתא אבל על ההיא הפסד הקדימה ליכא קנס י' זהובים. והקנס רק על הפסד עיקר המצוה וזה הוי רק מדרבנן כתבו הרא"ש והטור דפטור מקנס משום דזכות מצות הקריאה הוי מדרבנן מפני דרכי שלום לבד.
יען שנשאר הנייר חלק והסיום של הסוגיות הוא על דרכי שלום אציג בכאן מענינו גרגיר אחת מה ששמעתי מפה קדוש ה"ה אאמו"ר ז"ל.
אמר ר' אלעזר תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וכו' ורב שלום בניך וכו' שלום רב לאוהבי תורתך וכו' יהי שלום בחילך וכו' למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך למען בית ד' אלקינו אבקשה טוב לך ד' עוז לעמו יתן ד' יברך את עמו בשלום, אמר ר' אלעזר אאמו"ר הקדוש ז"ל בענין רעות ואחוה מבלי שיהי' נגד חוקי התורה ופקודיה אדבר שלום בך לא כן אם נחוץ לשמור בית אלקינו נגד מהרסי הדת ויסודי התורה אז אין שלום כי רק טובת בית יעקב נבקש ובעד זה נקריב גם השלום למען לא יהרס ח"ו עמודי התורה ויסודותיה [ובזה יש להבין מאמר התנא באבות פ"א הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף וכו' ומקרבן לתורה דקשה מה הוא זה שאמר ורודף שלום והוא סותר לאוהב שלום וכבר הרגיש בזה התוי"ט ע"ש אולם לפי"ד אא"ז ז"ל מובן היטב וד"ל] וד' עוז לעמו יתן ואין עוז אלא תורה ואם נשמור פקודי תורת ד' תמימה אז יברך את עמו בשלום אכי"ר.