פעמוני זהב· רבי רפאל אנקאווא
סימן שסד
סמ"ע סק"ב חייב בשבועה וכו' ואין לומר שיהא נאמן ששלו נטל במיגו שהיה נשבע נגדו שלא נטל או במיגו דהחזרתי דזהו מחשב במיגו במקום חזקה וכו' וגם הוי מיגו דהעזה וכו' באמת לא ידעתי למה לא הקשה גם על ראוהו עדים שנכנס האמור בס"ב דפסק דצריך הגזלן להחזיר הבעלים שם הוה שייך להקשות ג"כ שיהיה נאמן במיגו דהחזרתי. אך על זה עלה בדעתי לומר דהסמ"ע לא רצה להקשו' זה משום דיכולים לומר דהש"ע כאן ס"ל כמאן דס"ל לעיל בגוזל חבירו בעדים צריך להחזיר בעדים והביא דבריהם לעיל בסו"ס שס"א בי"א בתרא יע"ש. ואך יכולים לומר דכאן חזר וסתם כאותה דינא ועל זה לא קשה על ראוהו שנים דס"ב:
אך מה שעדיין קשה לי הוא דברי הסמ"ע מה שתרץ לקושייא זו דנימא יהיה נאמן לגבי ע"א במיגו דהחזרתי דמה שתרץ משום חזקה כל מה שיש ביד אדם הוא שלו תרוץ זה יוצדק גם לקושייא דמיגו דהחזרתי אך תרוץ השני דמיגו דהעזה לגבי עד לא מעלה ולא מוריד לקושיית מיגו שהחזרתי ולא נחה דעתי עד שזכיתי לספר הפרישה ושם ראיתי לו שהקשה גם על ראוהו עדים יהיה נאמן במיגו דהחזרתי והוצרך לתרץ משם הר"ן דדוקא איירי בדיש עדים שעדיין הדבר ביד הגזלן ובזה נחה שקטה. שוב ראיתי שכן כתב דברי ס"ב ז"ל וצריך לומר דאיכא עדים שעדיין החפץ תחת ידו דאל"ך אפילו בדאיכא שני עדים נאמן במיגו דהחזרתי לך וכדלעיל בס' קל"ג ע"ך ובזה נחה שקטה דגם כאן הואיל ובהכי איירי אין כאן קושיא בין על ראוהו עד"א דוקא או שנים ואין הכרעה לומר דמר"ן הכריע כאן כי"א בתרא דסו"ס שס"א ודו"ק:
ש"ע ס"ו אמר החוטף עשרים והנגזל אומר ק' וכו קשה לי למה צריך ליתן העשרים יהיה נאמן ששלו הם מיגו שיאמר אחד או שנים הוו אלא דגם בזה יש לתרץ דלא אמרינן מיגו משום נגד חזקה דכל מה שיש ביד אדם הוא שלו וכתרוץ ראשון של הסמ"ע סק"ב כמ"ש בסמוך וק"ל: