פעמוני זהב· רבי רפאל אנקאווא
סימן רצד
ש"ע ס"ו נגנב הפקדון וכו' עושה דין וכו' עיין בסמ"ע בס' ש"ה שמקשה דברי מר"ן אהדדי יעו"ש ומי שנגלו לפניו תעלומות לב הוא יודיע שכוונתי לישב והואיל ואח"ז ראיתי להרב עדו"ת ביהוסי"ף סס"ב שכתב כן על כן אמרתי להעתיק דבר בשם אומרו ז"ל אב"א ולכאורה נלע"ד דשפיר עבד מר"ן ז"ל בזה דגבי ש"ח הניח הדברים כפשט לשון הרמב"ם דעושה דין לטרוח בעלמא וגבי ש"ש חזר בס' ש"ה ופירש דבריו דעושה עמו וכו' הנז' בס' רצ"ד ס"ו גבי ש"ש היינו לשלם לבעלים ונפרע הוא מן הגנב וטעמא דמילתא כההיא דרועים ומקלות דמציעא פרק הפועלים רצ"ג ע"ב דאמרינן התם ש"ח בחנם שו"ש בשכר ופריך והיכן מצינו בש"ש שחייב באונסין ומשני דהדר שקיל דמיהן מבעל הבית ע"ש ואיתא בחומ"ש ס' ש"ג ס"ח הכא נמי הכא גבי ש"ח שייך מ"ש הרב המגי"ד אינו מן הדין שיתחייבו הם לשלם האונסין אפילו על מנת ליטול אח"כ אבל גבי ש"ש הרי מצינו בו שחייב לשלם מכיסו והדר שקיל דמי גבי רועים ומקלות וה"ה הכא גבי הוכר הגנב כל מקום לפי ענינו גבי רועים ומקלות שקיל דמי מבעל הבית וגבי הוכר הגנב שקיל דמי מגנב ובשתיהם מוטל עליו להוציא תחילה מכיסו עכ"ל הרב הנז"ל:
שם במור"ם ראובן המציא וכו' עיין להרב מהרנבו ז"ל בספרו ח"ב סכ"ב וקמ"ז שכך פסק כדברי מור"ם אלו ולא כדעת הרב"י שהביא הש"ך יע"ש. אך חלק דדוקא אם הממציא הוא עדיין יושב במדינה אבל אם רוצה הוא לילך למדינה אחרת אינו בדין שנאסור אותו כדי להגבות חובות אחרים ע"ש וק"ל: