פעמוני זהב· רבי רפאל אנקאווא
סימן רצג
ש"ע ס"ג המפקיד אצל חבירו והלך בעל הפקדון וכו' עיין למהריט"ץ בס' רע"ט דפסק כן גם במי ששלח סחורה לחבירו לעיר אחרת למכרה לו ואח"כ ראובן שנשתלחה לו הלך לעיר המשלח והוליכה עמו ונאבדה אפי' באונס חייב ולא אמרינן וגם המשליח שלחה בדרך א"כ יהיה פטור דהוי אבידה מדעת וגם הוא סלקא דעתין לומר דהואיל ושלחה לו למוכרה לו א"כ הרי מוכרח לחזור זה שנשתלחה אליו לשלוח לו דמיה בדרך וא"כ מה לי הן מה לי דמיהן יע"ש כל זה מילתא בטעמא דאין דרכים אלו פוטרין אותו אלא האמת דינו שוה לדין זה דמי שהפקיד דפסק כאן הש"ע וק"ל ממה שנוגיע לזה ג"כ בס' וי"צ סל"ג ודו"ק: