אור ברסלב
פעמוני זהב סימן רנח

פעמוני זהב· רבי רפאל אנקאווא

סימן רנח

סימן רנז

ש"ע ס"ב וכן אם יש בו קנין קונה הגוף מיד אפילו אין בו זמן ע"ך. הנה טעם לזה הוא כמו שסיים מור"ם וכתב ז"ל דכל קנין מעכשיו הוא וכו' והנה זה זמן רב הוקשה דמחזי דין זה שהוא סותר למ"ש מר"ן לעיל בס' קצ"ה ס"ה שכתב שם ז"ל אם אמר לו הקונה תקנה סודר זה ותקנה חפציך לי לאחר שלשים יום לא קנה. ומאי שינה כאן דאמרינן דקנין הוי מעכשיו ושם לא אמרינן הכי ועלה בדעתי לישב באופנים שונים שבאמת אחר זמן מצאתי לרבותינו האחרונים שהזכירו מהם על כן אין לי להעלותם בשמי אלא בשם בעליהם כמו שנזכיר לקמן אך מה שעלה ג"ך בדעתי מן הישוב ולא מצאתי מי שהזכיר זה הוא זה שנלע"ד לפרש פסקי מר"ן דס' קצ"ה ודסימן רנ"ח הוא ע"פ מ"ש מר"ן בס' קצ"ז ס"ו דהאומר לחבירו לשון תקנה להבא משמע יע"ש. ועפ"ז פירשתי מ"ש הש"ע סקצ"ה אם אמר לו תקנה סודר זה ותקנה חפציך לי אחר שלשים יום לא קנה וכו' דהטעם הוא דהואל ואמר לשון תקנה דהוא להבא משמע אם כן בודאי כוונתו לומר דלאחר שלשים יום תהיה הקנייה ובאותה שעה הדרא סודרא למאריה ועל פי דרך זה הוספתי לפרש דברי מהרא"י שהוסיף שם מור"ם בהג"ה שסיים וכתב ז"ל ובסתם אמרינן דהוי מעכשיו ובאופן המועיל ע"ך דכוונתו לומר דהיכא דלא אמר לו ותקנה חפציך לי וכו' דמשמעותו היא דודאי להבא משמע אלא אמר לו לשון סתום דהיינו אמר תקנה סודר זה ויהיו חפציך קנוים מהשתא קאמר ומה שסיים לאחר שלשים יום הכוונה היא מהיום ולאחר שלשים יום או נימא שכוונתו דלא יהיו קנוים אלא עד לאחר שלשים יום על זה אמר מור"ם דהואל והדברים סתומים לא אמרינן בכדי הוה עביד ובודאי דכוונתו היתה מהיום ולאחר שלשים יום דדוקא באומר תקנה וכו' שגילה דעתו להבא הוא דלא קנה אבל בלשון שהוא סתום אמרינן כוונתו מעכשיו קאמר:

והן אמת דיש לדקדק לפי פירוש זה דמשום תקנה להבא משמע א"כ תיפוק לך אפילו אינו אומר לו לאחר שלשים יום לא מהני וא"כ למה הוצרך הש"ע לסיים ולומר באומר תקנה חפץ זה ותקנה חפציך לי לאחר שלשים וכו' אפילו לא יאמר לו אלא ותקנה וכו' לא קנה דכל לשון תקנה להבא הוא וכמ"ש בסי' קצ"ז ס"ו יע"ש. אלא דלזה יש להשיב ולומר דלא הוצרך כאן לסיים לאחר שלשים יום אלא משום רבותא דסיפא דבאומר על מנת שתקנה לי מעכשיו אפילו אמר לאחר שלשים יום מהני הואל ואמר מעכשיו ועל זה, סיים מור"ם וכתב דכל זה דוקא בלשון המבורר שהוא לעתיד הוא דבעי מעכשיו אבל בלשון שאינו מבורר שהוא לעתיד אפילו לא אמר מעכשיו מהני והיינו לשון דהאומר תקנה סודר זה ויהיו חפציך קנוים לי לאחר שלשים יום מהני דהוי כאומר מהיום ולאחר שלשים יום והיינו ממש כההיא דכתב מר"ן בס' רנ"ח שכתב לו שיקנה פלוני שדה פלונית לאחר מיתה וכו' דכוונתו היא איכא לפרשה מהיום ולאחר מיתה הואל ואין כאן לשון המבורר דבלשון עתיד קאמר אזי דנין ליה מהיום ולאחר מיתה קאמר כל זה כתבתי לי זה זמן רב הגם שנראה בעיני דוחק לא מנעתי מלכותבו:

ואחרי מופלג בא לידי ספר הפת"ש וראיתי שם שהביא משם הרב נ"ב ז"ל שנתקשה ויצא לחלק בין במקום דכתב שטר כההיא דסי' רנ"ח ובין היה קנין בלא שטר כההיא דס' קצ"ה יעו"ש. אחרי זאת בא לידי ספר ערך השולחן למהרי"ט זלה"ה וראיתי לו בס' ר"נ דין י"ב שהאריך בזה ושם שם לו משם הפוסקים שני תרוצים חד כמ"ש הרב פתחי תשובה משם הרב נב"י זלה"ה ועוד לו שם משם הרב קהלת יעקב דמחליק בין בנותן לאחר שלשים יום לנותן לאחר מיתה דס' רנ"ח דמוכחה מילתא דמהיום ולאחר מיתה קאמר יע"ש ודו"ק:

שם במור"ם דכל קנין מעכשיו הוא וכו'. לכאורה יש לתמוה ממה דקי"ל בדינא דאסמכתא כמפורש לעיל ס' ר"ז יע"ש ובפרט בסעיף י"ד שם מפורש דאין מבטל האסמכתא אלא במקום דכתב מעכשיו אבל קנין לחוד לא מבטל האסמכתא וא"כ קשה דהואיל וקנין הוי כמעכשיו למה לא יהנה לבדו לבטל האסמכתא הרי כל עקר מעכשיו דמהני הוא משום דכשכתב ליה אמרינן הרי גילה דעתו שמעכשיו הקנה וא"כ קשה לפי דברי מור"ם הרי גם בקנין לחוד הוי במעכשיו ולמה לא יהנה קנין לחוד לבטל האסמכתא אלא דראיתי בספר משחד"ר בנמוק"י מהרמ"א זלה"ה ביור"ד סע"ה דף קכ"ו ע"ב שהביא קושייא זו משם מהר"ם גאלאנטי זלה"ה והתשובה היתה דמתנה שאני שגמר ומקנה מה שא"כ באם יהיה אם לא יהיה עכל"ה יעו"ש:

רפאל אנקאווא סי"ט

הל' אבידה ומציאה

תוכן העניינים

פעמוני זהב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה