אור ברסלב
פעמוני זהב סימן רמו

פעמוני זהב· רבי רפאל אנקאווא

סימן רמו

סימן רמה

ש"ע ס"א לעולם אומדים וכו' עיין בספר ויאמר יצחק סקצ"ט משם מהר"ם ומהר"ם אלשיך זלה"ה דלא אזלינן בתר אומדנא אלא לקיים ירושה דאורייתא כגון זו שהאומדנא מבטלת המתנה וזוכה הבן אבל אין האומדנא מבטלת המתנה כדי לבטל ירושה דאורייתא ע"ש אבל עכ"פ אם היו לו שני בנים ושמע באחד שמת וכתב מתנה לבן הנשאר ואח"ך בא בנו לא אמרינן בזה אומדנא הואיל ומקבל המתנה הוא ג"כ יורש הגם שגם זה שבא יורש הוא עכ"ז אין המתנה מתבטלת ע"ש משם הרדב"ז הביאו הכנה"ג יע"ש ועיין עוד בס' בני חיי עוד חלוקים אחרים ודו"ק:

ש"ע ס"ג י"א דהוא הדין וכו' לכאורה יש להקשות למה תתבטל המתנה הואיל ולא בא האונס מכח המקבלים אלא מכח חוביו ואויביו ומאי שינא מאותו דין שפסק הש"ע לעיל סו"ס ר"ה יע"ש אלא דהחילוק פשוט התם הואיל וקבל דמים מן הלוקח לא מקרי מכר מחמת האונס אבל בכאן במתנה הואיל ולא קבל שום דבר וידעינן דמכח אונס הוצרך ליתן בודאי אין לחלק בין אתי אונס זה מכח מקבל או מכח אחריני הואיל וידעינן דלא מרצונו נתן אומד זה הוי כגלוי דעתיה ופשוט ועיין בב"י בסי"ב משם הרשב"א ומדברי מר"ן דס' ר"ה ששם פשוט מדבריהם דמתנה באונס אפילו לא גילה דעתו לא הוי מתנה וק"ל:

ש"ע ס"ד במור"ם וי"א דדוקא שכתב בלשון מתנה אבל ש"מ שכתב לו לשון ירושה קנה ע"כ מ"ש מר"ן בס' מנ"ג ס"ז ומ"ש הש"כ שם סק"ח וק"ל ועיין מש"ל בסימן ר"נ סי"ז ודו"ק:

שם במר"ן או שקנה לו בקנין וכו' עיין מ"ש לקמן בסימן זה ס"ז שיש מחלוקית בזה והסמ"ע שם הקשה עליו והוצרך לחלק דכאן בק"ס איירי ושם בקנין שטר יע"ש ולפי דבריו לדברי הש"ע מהני ק"ס וזה דלא כפירוש הרב"י שפירש בדברי הטור בשם רבינו יונה יע"ש ואחר זמן בא לידי ספר בית יהודה למוהרי"ע זלה"ה וראיתי לו שם בס' מ"ז שכתב שמר ניהו רבה רצה לדון דק"ס מהני וכפסק מר"ן זה לפי חלוקו של הסמ"ע והש"ך ששביח אותו אבל חזר בו מכח שהרב מור רבו זלה"ה אמר לו דהגם דהש"ע בס"ד פסק כך מ"מ בס"ז כתב שתי הסברות בזה ויש מי שאומר בתרא דאפילו בקנין לא קנה וכמסקנת רבינו יונה שהביא הטור וכמו שבאר דבריו הרב"י ודלא כהסמ"ע שמחלק באופן אחר וכתב דכן הוא המנהג להצריך לעולם השיור וכן נר' דעת הש"ע בטור אהע"ז סק"ז גבי כותב הכל לאשתו דכתב שם אפע"פ שקנו מידו לא עשאה אלא אפוטרופוס ולא זכר שום מחלוקית יע"ש אך דעת הרבנים הגדולים ה"ה מוהר"ר רפאל בירדוגו ומוהר"ר פתחיה ברדוגו זלה"ה לא כן היא וכמו שבא כתוב בפסק אחד הרי הוא כמוס עמדי חתום הוא בכתב ידי קודשם ממש זל"ה ואין לבטל המתנה מההיא דאהע"ז סק"ז ס"א דהכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפוטרופא ע"ש דהרבה תשובות בדבר דלא אמרו כן אלא בשכיב מרע שנתן אבל בבריא בעייא היא ולא אפשיטה ואף את"ל דבבריא נמי לא עשאה אלא אפוטרופא היינו דוקא בכותב לחוד בלי קנין סודר אבל היכא שנתן בק"ס ודאי דלמתנה גמורה נתכוון וכפסק מר"ן בחומ"ש סרמ"ו ס"ד ואף דהתם בס' הנז' ס"ז אייתי לה בפלוגתא עיין בסמ"ע סקי"ד דמסיק דמר"ן לא מיירי בק"ס אלא בקנין דשטר אבל בק"ס הדין דין אמת כפסקו בס"ד ע"ש ואפע"ג דבאהע"ז שם בס' ק"ז סתם איפכא דאפילו בק"ס לא עשאה אלא אפוטרופא מכל מקום בתר סתמיה דס' רמ"ו ס"ד אזלינן וכהכרעה הסמ"ע וכך היא דעת הרב חמ"ק שם בר"ס ק"ז שכתב לדעת הי"א ובקנין לא שייך לומר לא עשאה אלא אפוטרופא דאין קנין לאפוטרופוסות עכ"ל. הא קמן מדאייתי לדעת הי"א אלו ולא אייתי לדעת החולקים ש"מ דס"ל כוותיהו ובלאו הכי יש לפסוק כסתם מר"ן בחומ"ש שהוא אחרון עכ"ל. הרבנים הנז' וחתמו על זה כתב ידם להלכה ולמעשה ודו"ק:

ש"ע ס"ו במור"ם וי"א דבת בן הבנים או בן הבנות לא קנתה ע"ך הכוונה הקנייה לא קנתה אבל עכ"פ אפילו בן הבנים נעשית אפוטרופא הלאו הכי למאי כתב לה ופשוט. וכן היא הכוונה דהרא"ש והרמ"ה השוו בת בין הבנים לבן בין הבנים וק"ל שוב ראיתי שבפירוש כ"ך הסמ"ע רפ"א סק"ג יע"ש:

סמ"ע סקי"א או לבת בין הבנים וכו' אבל כשכותב בלשון ירושה ליכא מאן דאמר דזכתה במקום שיש בנים ומשנה ערוכה וגמרא בהדייא הוא וכתב הטור והמחבר לקמן סרפ"א וכו' הנה מלקמן סרפ"א אין שם מבורר אלא דאם אמר על הבת שתירש אותו במקום בן לא זכתה אבל יהי לה דין אפוטרו' עכ"פ זה לא נתברר מה דינה ולענד"ן דגם להיות אפוטרו' לא זכתה הואיל ורצה לעשותה אפוטרופא בלשון שאינו מועיל לקנייה ודמי זה למ"ש מר"ן לקמן בסימן זה ס"ח אם אמר כתבו ותנו לו כל נכסי אפילו אפוטרופוס לא עשאו וכתב שם הסמ"ע סקי"ד הטעם שהרי זה בא לעשותו אפוטר' בדרך הקנאה וחיישינן שמא לא גמר לעשותו אפוטרופוס אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה ע"ש וגם כאן נימא הכי דלא גמר לעשותו אפטור' אלא בלשון זה ולשון זה יש לו בו זכות:

סעיף י"ז במור"ם האומר לחבירו אכול עמי וכו'. עיין בספר מאמר קדישין בס' זה ובס"ס סק"ט. ועיין בס' משכנות הרועים אות אלף סימן צ"ו ובאות מי"ם סרמ"א ובס' חתם סופר סקי"ט ובס' בני חיי כמה חלוקים בזה. ועיין מ"ש אצלי לקמן בס' שס"ג ס"י יע"ש. ועיין ג"כ לקמן מה שהבאתי משם ספר מקרי הד"ט יע"ש לקמן וק"ל:

ש"ך סק"ט אכול עמי וכו'. וצ"ע דהתם גופיה וכו'. עיין בס' קצות החשן מה שתרץ לקושייא זאת. ועיין בס' גו"א דרמזן ז"ל בחדושיו לקמא דצ"ג שגם הוא תרץ כן משם זרע אמת ע"ש, ועיין עוד עליו שם בספרו דף רי"ט ע"ג ודו"ק:

תוכן העניינים

פעמוני זהב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה