פעמוני זהב· רבי רפאל אנקאווא
סימן רלז
ס"א המחזיר אחר וכו' עיין בס' בית יהודה דף קי"ח מה שכתוב משם רבו ופשוטים הדברים מדברי מר"ן ומור"ם וק"ל:
שם נקרא רשע וכו' והכוונה דהב' זכה אפילו נקרא רשע כמו שפשוט סברא זאת בפוסקים אבל כתב כנה"ג דאפילו היה עדיין מחוסר הראשון קנין דאמרינן בזה קנה ונקרא רשע היינו אם ישראל השני החזיק אבי אם עדיין לא החזיק ובא ליכנס מוחין בידו כי היכי דלא להוי רשע עיין שם באות כ"ב וכ"ג וק"ל:
שם וי"א שאם בא וכו' וי"א דלא שינא וכו' הן אמת דבכלל הש"ע קי"ל די"א וי"א הלכה כי"א בתרא בכאן הדין הוא כי"א קמא חדא כידוע לנו דאנן סמכינן על מה שפסק הרב עדות ביהוסיף סמ"ד דבמקום שמור"ם הכריע לתפוס כי"א קמא. הדין הוא כי"א קמא ובר מן דין הרי מר"ן עצמו חזר ופסק בס"ב כסברת רבינו ת"ם שהיא י"א קמא דהא בס"ב פסק וז"ל אבל אם שכר בעל הבית וכו' ודין זה הוא מדברי התוספות לשטת ר"ת וכמ"ש גם הסמ"ע בסק"ח וא"כ בודאי כי"א קמא נקטינן וכן אחרי מופלג ראיתי להרב פת"ש בסק"ה שכתב כן בפשיטות שהמחבר סתם כדיעה ראשונה:
אלא דראיתי להרב מוהרי"ע זלה"ה בבית יהודה סנ"ב דשם פסק הואיל והיא י"א וי"א נקטינן כי"א בתרא כמו הכלל הידוע. ותמיהא לי מילתא איך עינו הפקוחות לא שת לבו למה שפסק בס"ב וצל"ע ודו"ק:
שם במור"ם יש מי שכתב שהוא חר"ג עיין סמ"ע סת"ך סק"ד שכתב דכל מקום שאמרו שהוא בחרם או בחר"ג אין אנו צריכים לנדותו אלא כבר הוא מוחרם מהראשונים זלה"א אבל צריך להתיר לו בג' ע"ש:
זה זמן נשאלתי מהרב המופלא מוהר"ר יוסף בירדוגו ז"ל על מה שנהגו שישראל דר בבית חבירו ואזיל אדם אחר ומוסיף עליו בשכירות הרי קי"ל עני המהפך בחררה וב"א ונטלה נקרא רשע והשבתי והלצתי בעד המנהג יעויין בסה"ק בתשובותי סכ"ד באורך וברוחב ואחד מן הטעמים כתבתי והכרחתי לו מן התלמוד והפוסקים דלא אמרו אלא בעני המהפך ובא אחר ונטלה אבל אם לא נטלה אלא הוסיף בדמים והיה ביד הא' ליטלה איהו ולא רצה ליטלה או נטלה בהוספת הדמים לא מקרי רשע יע"ש באריכות ודו"ק: