פעמוני זהב· רבי רפאל אנקאווא
סימן קעח
ש"ע ס"א שותפים שבקש וכו' עיין בפת"ש משם הרב נאו"ת דש"א שכתב דאם אדם אחד הוא שבקש בשביל אחד מהשותפים בלי ששלחו אותו שותף כלל פשוט דמחול לו לבדו כאלו מחלו לו מעצמו יע"ש ונלע"ל דגם בזה צריך לומר בפירוש שלפלוני לבדו הוא מוחל הואיל וחשיב ליה כאלו מחלו מעצמו ובמחלו מעצמו הכי בעינן זה נראה לכאורה אך באמת אין צריך לומר בפירוש המוחל בשביל פלוני אלא הואיל והמבקש הלך לבקש למחול לפלוני וזה עשה רצונו חשבינן מה שעשה המבקש כאלו עשאו] המוחל מעצמו וא"כ הואיל והמבקש הזכיר למחול לראובן די במה שיאמר המוחל כדברך כן הוא וכדומה וק"ל:
שם כאלו הוא שלוחם וכו' ראיתי בס' מאמר קדישין שהביא משם הב"ח שכתב דלפי טעם זה צריך להיות שהמוכס ידע שהוא אחד מן השותפים אבל לטעם המרדכי דכתב דהטעם הוא וכו' הואיל ואין השותף חולק שלא מדעת חבירו ודרך השותפים לטרוח בעד חבריהם אפילו לא ידע המוכס שהוא אחד מן השותפין והכי נקטינן עכ"ל א"ך לפי זה אנן דקי"ל כפי פסק מר"ן ומר"ן לא הביא כי אם טעם הרא"ש דהוי כשלוחים א"ך היכא דהמוכס לא ידע שיש לו שותפים לא הוי לאמצע אלא דראיתי להרב בעל מש"ה מערכת שי"ן אות קי"ד שהאריך כמדתו לכל רוח בענין כזה והביא דברי הרב"ח הנז' ודחה אותם בשתי ידים וכתב דדעת הרא"ש והמרדכי שוים לטובה דאפילו בדלא ידע הכל לאמצע וכתב דמר"ן הכי ס"ל יע"ע ודו"ק: