פעמוני זהב· רבי רפאל אנקאווא
סימן קנו
סמ"ע סק"ג. רופא וכו' לכן נראה דפירוש רופא לגופי בני אדם ע"כ תמהתי על המראה הרי אין לך מצוה יותר מפקוח נפש וא"כ אדרבא וא"כ עדיף ממוהל ואחר החיפוש ראיתי להטו"ז שהקשה זה ומפני זה עשה חלוק אחר יעו"ש ולדעתי נראה דדברי הסמ"ע שרירים וקיימים אלא דהחלוק הוא אם נפרש רופא מוהל הוי כל עסקו אינו אלא למצוה וכל למצוה וכל כניסה ויציאה הוא של מצוה אבל רופא של גופות עשוי לרפאת עכו"ם וישראלים וא"כ הגם דלגבי כניסת הישראלים כניסה של מצוה היא עכ"ז יכולים לעכב עליו מצד כניסת שאר עכו"ם שאין ברפואתם מצוה ופשוט ודו"ק:
ש"ע ס"ה ומור"ם. שם. הכלל העולה מדברי מר"ן ומור"ם דסעיף זה הוא דלדעת הרמב"ם שהיא סברת מר"ן הדין הוא דבמבוי מפולש אינם יכולים לעכב על מי שבא לעשות חנות וכו' הן בני המבוי הואיל ואין כאן טענת נכנסין וכו' הן בני אומנות הואיל והוא נותן מס וכו' אבל במבוי שאינו מפולש בני המבוי יכולין לעכב מקול הנכנסין וכו' ואם היה כבר אחר בניהם שלא מיחו בו גם בזה הנתוסף אינם יכולים למחות ובן האומנות לעולם אינו יכול למחות זולת בגר שבא ממדינה אחרת לעשות חנות והוא אינו נותן עמהם מכס וכו' יכולים לעכב עליו את כל העיר ומ"ש מר"ן ובא לעשות חנות בצדו הוא דוקא יע"ש בסמ"ע ודו"ק וסברת מור"ם דבמבוי המפולש אין בני העיר ולא בן המלאכה יכולים לעכב על מי שבא לעשות חנות וכו' ואפילו לא היה שם שום חנות מעולם אין בני המבוי יכולים לעכב ושאינו מפולש אפילו היה שם כבר בעל מלאכה אחר יכולים לעכב שמרבה עליהם הנכנסים והיוצאים ובעל המלאכה לעולם אינו יכול לעכב. ובבא ממדינה אחרת בעל המלאכה יכול לעכב עליו שלא יבוא למבוי שיש לו בו החנות דידיה דוקא ולמבוי אחר אינו יכול למחות בו ודוקא בנותן מם אבל אם אינו נותן יכול לעכב אפילו על מבוי אחר ובני העיר יכולים לעכב אפילו נותן עמהם מס יכולים לעכב עליו שלא יכנס למבוי שאינו מפולש אפילו יש בניהם חנות מאותה מלאכה דהא אפילו הוא מבני העיר יכולים לעכב במבוי שאינו מפולש כל זה מתברר מדברי הסמ"ע ודו"ק:
ש"ע מור"ם ס"ז. נהגו הקדמונים שאם אחד נסע מן העיר וכו' וי"א דאפילו בסתם לא אבד חזקתו וכו' עיין להרב תוש"י ח"ב סקל"ג ששם כתב וז"ל וכן המנהג פשוט בכל ערי המערב בנוסע ממקום למקום שלא אבד חזקתו אפילו שהה כמה שנים ולא תבע חזקתו שאין בה דין יאוש כסברא אחרונה שהביא מור"ם עכל"ה יעו"ש: