אור ברסלב
פעמוני זהב סימן קז

פעמוני זהב· רבי רפאל אנקאווא

סימן קז

סימן קו

מור"ם ס"ב. ראובן שהיה חייב וכו' מה ששייך לדין זה עיין בספר פח"ד יצח"ק מערכת למ"ד אות לוה שדעת הרב בנ"י אהר"ן כדעת הש"ך ועיין בספר מש"ה מערכת בי"ת אות ל"ג יעו"ש ועיין פח"ד יצח"ק מערכת בי"ת אות בע"ח מדין עברו היורשים וקברוהו מנכסיו ולא מצא בע"ח ממה לגבות יעו"ש ועיין בספר משחד"ר בחלק אהע"ז סקי"ח יעו"ש ועיין בסה"ק אשר קרית'י לי קרנ"י רא"ם סימן ס"ו ותרוה צמאונך וק"ל:

סמ"ע סק"י. ראובן וכו' ואינו רוצה להאמין לבני המשפחה וכו' עיין להרב דמש"ק אליעזר שכתב דפירוש הסמ"ע הוא אמת וסיים על זה וכתב וז"ל ולי נראה עוד יותר דמיירי שידוע שיש כאן מעות רק שהיורשים רוצים להבריחם אחר הקבורה לכך יכול לעכב אבל אם אין אנו יודעים רק שהמלוה טוען בריא שהניח מעות למה נאמין למלוה ולא נאמין ליורשים בשבועה כי אולי האמת אתם שלא הניח כלום יעו"ש:

סמ"ע סקט"ו. עיין בטו"ר שכתב שנראה דבמכרו מטלטלין לכו"ע אין הבע"ח וכו' זה כמה בא לידי מעשה ביתומים שמכרו מטלטלין שהניח אביהם ופסקתי דחייבים הם לשלם ממה שקבלו בהם מטעמא דבזמנינו זה כותבים בשט"ח שהלוה משעבד למלוה מטל' אג"ק וא"כ הדר דינייהו כדין הקרקע להשתעבד מן הדין ודקדקתי לי סברא זו מדברי הטו"ר והרב"י וכאשר דמיתי כן מצאתי בפסק אחד של הרב כמוה"ר יעב"ץ וסיעת מרחמוהי זיע"א שפסקו כך הגם ששם באותו פסק שם נזכר שהרב מהרמ"ב זלה"ה לא כך היה דעתו. אחר החיפוש מצאתי בספר פסקים כתיבת יד קדמון של מהרמ"ב זלה"ה עצמו והודה לדברי הרב יעב"ץ זלה"ה ועל זה סמכתי ופסקתי שצריכים היתומים לשלם למלוה דמי המטל' יעויין כל זה באורך בתשובתי סל"א:

אך שם קצרתי ולא כתבתי מאי דהוה קשה לי לכאורה על אותו פסק לכן עתה באתי לכותבו כאן במקומו הנה שם כתבתי דהואיל ומשעבדין לו אג"ק הדר דינייהו להיות כקרקע להשתעבד מן הדין וכמ"ש הרב יעב"ץ וסיעת מרחמוהי זלה"ה והובאו דבריהם בס' כר"ח סק"ה יעו"ש ועל זה קשה לי דסוף סוף אפילו נניח כדברי הרב רבינו יעב"ץ זיע"א דעל ידי שעבוד הדר דינו לדין קרקע הרי אפילו קרקע עצמו אם עבר ומכרה למי שאין יכול להוציא מידו כגון לכותי היא מחלוקת רבינו האי והטור ורבינו הרא"ש יעו"ע בדברי רבינו הטור ומר"ן בש"ע הביא דבריהם כאן בשם י"א וי"א וכתב סברת הרא"ש ז"ל היא האחרונה דס"ל אם עברו ומכרו לגוי אין גובין מהם ואנן לפי הכלל המסור בידינו כי"א בתרא נקטינן וא"כ אפילו נחשוב למטל' אלו שנשתעבדו באגב דין קרקע אית להו הרי לפי סברת הרא"ש דהביא דבריו באחרונה ס"ל אין גובין אם מכרו לגוי וגם מטלטלין נמי שאין יכולים להוציא מיד הלוקח משום תק"ה לא יגבה מן היתומים:

אלא נראה דהרבנים הנז' הרב יעב"ץ וחברוהי ס"ל דמר"ן דעתו לפסוק כסברת הטו"ר דצריכי היתומים לשלם מאי דתפסי בדמי הקרקע כדין מזיק שעבודו של חבירו וכמ"ש הש"ע עצמו בסק"ד ס"א בדין מאוחר שקדם וגבה ומכר לכותי דחייב לשלם למוקדם יעו"ש והגם דהסמ"ע כבר הוקשה לו פסקי מרן אהדדי דהתם סתם דחייב המאוחר לשלם וכאן תני הדבר במחלוקת ותרץ דיש לחלק ביניהם יעו"ש וא"כ לפי דבריו יש לנו לפסוק כדינא דסיק"ד דמאוחר הוי מזיק ויש לנו לפסוק כי"א בתרא שהביא כאן דהיורש לא הוי מזיק דשאני זה מזה עכ"ז הרי הש"ך כתב דאין שום חלוק כלל בין יורשים לבע"ח המאוחר וכתב דכפסק מר"ן דסק"ד נקטינן יעויין כל זה בדבריו סק"ח א"כ הואיל ומצינו להש"ך פסיק ותני דכפסק דסיק"ד נקטינן ואפילו הסמ"ע עצמו שכתב דיש לחלק ולא הכריע אם נקטינן כי"א קמא או כי"א בתרא אלא נתן טעם למה תני כאן הדבר במחלוקת ושם סתם. על זה כתב אולי יש ליישב וא"כ הואיל ולא גילה דעתו כמאן נקטינן ומצאנו להש"ך פסיק ותני כי"א קמא מדבריו לא נזוז:

ואל תקשה דסו"ס אנן בדידן הרי מסור בידינו דכי"א בתרא אזלינן יש ליישב ולומר הני מילי היכא דלא סתם במקום אחר כסברת י"א קמא אבל היכא דמצינו דבמקום אחר פסק כי"א קמא בסתם דבריו ודאי דכאותו סתם נקטינן דהא כלל זה מעקרו אם סברת מר"ן לפסוק כי"א בתרא במחלוקת שנויה מכ"ש אם יהיה מר"ן סותם במקום אחר בסתם כסברת י"א קמא ודאי דכוותיה נקטינן וראיה לדברי ממה שמצינו שפסק מר"ן בס' פ"ב ס"ח בשם י"א וי"א וכתב שם מר"ן דכי"א בתרא מסתברא יעו"ש ואותו דין עצמו חזר וכתבו בס' צ"ב ס"ט ומאי דהביא בשם י"א קמא בס' פ"ב הביאו בס' צ"ב בסתם דבריהם ומאי דהביא בס' פ"ב בשם י"א בתרא הביאו בס' צ"ב בשם י"א אחר סתם דבריו וכתב הש"ך בס' צ"ב סקי"ד דכסברת הי"א שהביא בס' צ"ב נקטינן דכן כתב המחבר עצמו דכהאי יש אומרים הוא האמת כמ"ש בס' פ"ב דהכי מסתברא דון מינה דבמקום דלא גילה דעתו כהאי נדו"ד דכאן בס' ק"ז כתב י"א וי"א ובס' ק"ד סתם דבריו כסברת י"א קמא ודאי דהכי נקטינן וא"כ זכינו להבין פסק רבינו יעב"ץ ז"ל דודאי דעתו הוא דאין חלוק בין יורשים לבע"ח וכסברת הש"ך וכוותיה דסתמא דמר"ן דסק"ד נקטינן דכופין היתומים לשלם דמי הקרקע ומטלטלין ששעבדם דינם כקרקע. זה מה שנלע"ד כעת ולכשאפנה אשנה ודו"ק ועיין בפת"ש סו"ס זה דנראה להפך ואדרבא כדברי הסמ"ע נקטינן אכן בעובדא שבא לפנינו סמכנו על מורינו הרב יעב"ץ ז"ל ודוק:

ש"ע ס"ו. היה על אביהם חוב וכו' ראיתי לרבינו הטור שכתב בלשון זה סי"ח וז"ל היה על אביהם חוב של מנה והניח קרקע שוה חמשים זוז ובא בע"ח וטרפו ונתנו לו היורשים חמשים זוז סתם ולקחה ממנו יכול לחזור ולטורפו בשביל חמשים זוז הנשארים אלא א"כ פירשו אלו החמשים זוז שאנו נותנים לך הם בשביל הקרקע ששוה חמשים זוז ע"כ ומר"ן בבד"ה תמה עליו למה רבינו הטו"ר כתב כן דין זה הואיל ואין נהוג לפי מה שפסק איהו עצמו בתחילת הסימן דהאידנא גובין ממטלטלין דיתמי לפי תקנת הגאונים וא"כ ממה נפשך אי לא הניח מטלט' א"כ אפילו פרעו בסתם אינו יכול לטרוף דליכא למימר דמשום מצוה הרעיה הואיל ולא הניח מטלטלים ואי בהניח מטל' מיירי א"כ למה אם פירשו אינו יכול לחזור ולטרוף הרי אותם מטל' היה יכול לגבותם יעו"ש בדבריו שהניח בתימא ואני הפעוט הואיל ותורה היא אמרתי אהנה בתורת אל מה שנלע"ד דהטור מיירי לפי מה שהכריע הוא לעיל בדעת רבינו האי דאם הניח להם אביהם קרקע ומכרוהו חייבים לשלם הדמים ואם הניח להם מטל' ומכרום אינם חייבים לשלם דמיהם יעו"ש וא"כ בכאן הטור מיירי אחר תקנת הגאונים נמי ומיירי שמכרו המטל' דפטורים מן הדין לשלם אכן חיובא דמצוה עדיין רמי עלייהו הואיל ואביהם הניח להם מטל' מצוה עליהם לפרוע חוב אביהם ואפילו כבר מכרו עדיין המצוה מוטלת עליהם ובהכי איירי כאן ולכך אם פרעו סתם אמרינן משום מצוה פרעו ואם פירשו דלאו משום מצוה אלא בשביל הקרקע אינו יכול לטרוף והדברים ברורים ובזה נמי נסתלקה תמיהת הש"ך בסק"ט על דברי הסמ"ע דסקי"ח דמשמע ממנו דאם הניח מטלטלים נמי ופירש דבשביל הקרקע נתן לו אינו יכול לחזור ולטרוף יעי"ש דיש לפרש דגם הסמ"ע נמי מיירי בהניח מטל' ומכרם וכמ"ש לדעת הטו"ר ודו"ק אחרי זמן רב זכיתי לספר פת"ש וראיתי לו מ"ש משם הגמ"ר ויש רמז בדבריו למ"ש וששתי ודו"ק:

תוכן העניינים

פעמוני זהב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה