פעמוני זהב· רבי רפאל אנקאווא
סימן קו
ש"ך סק"א. בשטר מקויים עיין בתשובת מהראנ"ח למה נקט מקויים וכו' כוונת הש"ך ז"ל דהוקשה לו דמדקאמר שטר מקוים משמע הא אם הוציאו אינו מקוים אין אומרים לו שיקיימנו ועל זה הוקשה מאי שנא לזה כתב עיין במהראנ"ח ולי ההדיוט היה נלע"ד לכאורה לומר דבדיוק נקט מקויים משום דדמי דין זה לדינא דכתב מר"ן בסק"י ס"ד וז"ל יורש גדול שנתן נכסי מורישו לקטן ויצא שט"ח על מורישו מורידים בע"ח לנכסיו עכ"ל וכתב שם הסמ"ע הגם דקי"ל דאין נזקקין לנכסי קטן הטעם הוא משום צררי וכאן דיורש הוא גדול ונתן לקטן הרי יוכל לברר וכו' ועוד הוסיף שם הסמ"ע וכתב דמר"ן דכתב הוציא שטר על מורישם דמורידים אותו לנכסי קטן הוא בין הוציא שטר מקוים או אינו מקוים דס"ל להרמב"ם דמקיימין השטר שלא בפני בע"ד יעו"ש ועוד הוסיף שם הסמ"ע וכתב דהרא"ש ס"ל דוקא אם הוציא שטר מקוים דהגם דקי"ל דמקיימין שטר שלא בפני בע"ח הני מלי אם אינו גובה בו אבל במקום שגובה בו לא דתרי קולי לא עבדינן יעו"ש וא"כ זכינו להאי דינא שבא ליפרע שלא בפניו בעינן עד שיהיה מקוים מטעמא דהרא"ש דתרי קולי לא עבדינן והגם דדין זה הוא מהרמב"ם וכבר כתב הסמ"ע דהרמב"ם ס"ל דאפילו הוציא שטר שאינו מקוים וא"כ משמע דיכול לקיים אפילו במקום ליפרע כההיא דקטן הרי יש לומר דלא אמר כן הרמב"ם ופסקו מר"ן שם אלא בקטן שנתן לו היורש הגדול דנסתלקא חששת צררי וכמ"ש הסמ"ע שם ולא נשאר לנו אלא חדא קולא דאין מקבלין עדות שלא בפניו אבל בכאן שיש שני קולות חדא דמקבלין שלא בפניו שנית דגובין שלא בפניו ויש לחוש שמא יש ללוה שובר בזה נימא דגם הרמב"ם יודה להרא"ש דאין מקיימין שלא בפניו וגובין זהו מה שנלע"ד לכאורה אך הדרי בי ממ"ש מר"ן שם בסק"י ס"ו דכתב אבל אם הוציא שטר מקוים שהיא לקוחה בידו הרי זה מקיים השטר וכו' א"כ מזה יש ללמוד במי שבא ליפרע שלא בפני לוה בשטר שאינו מקוים יכול לקיימו דהא גם שם בדינא דסק"י ס"ו יש שני רעותות שמקיימין את השטר ומוציאין מן הקטן וכתב שם הסמ"ע סקי"ז דהרמב"ם אזיל לשטתיה דס"ל דמקיימין השטר שלא בפני הקטן וכמ"ש לעיל ע"כ ובודאי מ"ש הסמ"ע שם וכמ"ש לעיל הוא קאי על מ"ש שם סקי"א דפליג הרמב"ם על הרא"ש יעו"ש וא"כ הרי השוה הסמ"ע אותו דין דס"ו עם אותו דין דס"ד וס"ל דלהרמב"ם בשניהם מקיימין וא"כ הואיל ומצינו להרמב"ם ס"ל באותו דין דסק"י ס"ו דמקיימין הגם דשם ג"כ יש רעותא ושמא כשיגדלו יביאו ראיה שחזר אביהם ולקחה עכ"ז מקיימין את השטר וא"כ ג"כ בדומה נמי הדין נותן לדעת הרמב"ם ז"ל מאריה דהאי דינא שאפילו הוציא שטר שאינו מקויים בדין הוא שיקיימנו ולמה נקט כאן הוציא שטר מקוים אפילו לא יהיה מקוים יקיימנו ויגבה בו הואיל ולהרמב"ם ס"ל שטר החתום בעדים כמי שנחקרה עדותם בדין א"כ מן הדין הגמור שיכולים לקיים השטר שלא בפניו דהם אמרו והם אמרו כמ"ש הסמ"ע בס' ק"י סקי"א א"כ ליכא שום ריעותא במה שמקיימין השטר שלא בפני בע"ד ולמה כתב כאן הוציא שטר מקוים וכו' לזה כתב הסמ"ע עיין במהראנ"ח וכל מה שכתבתי לך הוא דבר פשוט אלא להרחיב הדברים כאן נתכוונתי ודו"ק רפאל אנקאווא סי"ט:
הלכות גביית חוב מהיתומים