פעמוני זהב· רבי רפאל אנקאווא
סימן פח
ש"ע ס"ז. אין מודה מקצת חייב עד שיודה ממ"ה ע"כ. ראיתי להרב משי"ש ח"א סכ"ו שנסתפק באחד שטען על חבירו שנישא בו מפאת דבר פליגי ועסק אחד כו"כ ומפאת דבר פלוני ועסק פלוני כו"כ והודה בא' וכפר בשני מכל וכל אי מיקרי מודה במקצת והוצרך לפשוט ספיקו מהמשנה דמציעא פ"ח בשואל ב' פרות יעו"ע ולע"ד תמוהים הם הדברים דלמה הוצרך להרחיק עדיו הוה ליה לפשוט ספיקו מדברי בע"ל התרמו"ת שהביא הרב"י בסע"ה במי שתבע לחבירו בשני הלואות וכל אחת היתה בזמן אחד וכפר בשניהם ופסק שם דאם מתוך טענת הכתות הכירו הב"ד דעדיין חייב לו מאותן שתי הלואות עשרים דינרים הו"ל כשנים מעידים אותו שיש בידו חמשים שהרי הב"ד עדים במה שהודה שנשאר עליו ועל השאר ישבע כדר' חייא עכ"ל ופסקו בש"ע שם ס"ה ופשט הלשון מיירי דודאי מה שאמר והב"ד הכירו שעדיין חייב לו מאותן שני הלואות עשרים דינרים וכו' לאו כוונתו לומר עד שיכירו שנשאר בידו עשרים דינרים מאותן שתי הלואות דהיינו יכירו שנשאר עשרה מהלואה זו ועשרה מהלואה זו דא"כ הוא למה הוצרך להאריך בדבריו לומר תבע לחבירו שתי הלואות וכו' הו"ל למינקט מי שתבע לחבירו בהלואה ואמר לו פרעתיך כו"כ והכירו הב"ד שעדיין בידו וכו' אלא מוכרח דדבריו הם דבר בהווה כמי שלפעמים מזדמן לאדם רבוי חשבונות בין אדם לחבירו ומתהוית הכחשה ביניהם אם לפני הב"ד מאותם תביעות יכירו שנשאר ביד חבירו עשרים דינרים אזי חייב שבועה דאורייתא ואפילו מה שיתברר להם נשאר העשרים לא תהיה אלא באחת מן התביעות מוטל עליו ש"ד על כל מה שתבע ואין כאן מקום להאריך ודו"ק ועיין עוד מ"ש מר"ן ז"ל בס' זה סי"ט ומ"ש שם הסמ"ע סקל"ד יעו"ש ותנוח לך ודו"ק שיב ראיתי דבריו הם ש"ע גמור ס' זה סל"א וק"ל:
ש"ע סכ"ח. אין הודאה בשטר חשיבה הודאה וכו' כיון שהוא על שעבוד קרקעות וכו' עיין להרב עדו"ת ביהוס"ף סל"ז שנשאל במי שנתחייב לחבירו במאה וחמשים מאה בשטר וחמשים בע"פ והלוה השיב שמאה שבשטר יודע וחמשים שבע"פ אינו יודע אי אמרינן בזה הו"ל משויל"ם או דילמא הודאה של שטר לא הודאה היא יעו"ע דהרב יצא לידון בדבר חדש דבשטרות דידן לא אמרינן ביהו אם הודה בהן מקרייא הודאה בשעבוד קרקעות דלא אמרו אין הודאה בשטר הודאה אלא בשטרות שהיו בימי התלמוד דלא היה השעבוד כי אם על הקרקע דוקא ולא על המטלטלים אבל בשטרות דידן שכותבים בהם מטל' אגב מקרעי אם הודה בשטר לא הויא שעבוד קרקעות אלא הוי כאלו הודה במקצת ויתחייב שביעה על הכפירה ואם אמר על השאר איני יודע הוי משויל"ם יעו"ש ושוב ראיתי להרב ברי"ת אבו"ת שדחה דבריו בשתי ידים והעלה דחילוק זה ליתיה כלל יע"ש ובעיקר דיניה של מהר"י ן' סאמון בעל עדו"ת ביהוס"ף עיין בס' כת"ש סימן זה ס"ק יו"ד ודו"ק ועיין לפטרו"ת לי מו"ד זלה"ה בספרו כר"ח ס"א חחמ"ש סימן יו"ד וק"ל: