אור ברסלב

פעמוני זהב· רבי רפאל אנקאווא

סימן ל

סימן כט

ש"ע ס"ד. עד שמעיד ראיתי דבר זה ופלוג היה עמי ואותו פלוני אומר לא ראיתי ולא הייתי עמך אין זה הכחשה ע"כ. פירוש האי דינא. הוא אומר לא ראיתי וגם לא הייתי אבל אם אומר לא ראיתי אבל הייתי עמך הרי זה מיקרי עדות מוכחשת כדכתב מר"ן לעיל בס' כ"ט ס"ג דהיכא דתרווייהו כי הדדי ואמר האחד לא ראיתי הוא כאומר לחבירו לא ראיתה אלא דצריך לומר דהאי דינא מיירי לא ראיתי ולא הייתי והוא דסיים שם מור"ם בסו"ס כ"ט וכתב שם הסמ"ע דאותו דין דכתב מור"ם כתבו המחבר כאן בס"ל ס"ד ע"ש סקי"ג הרי דעיקר הדין כאן דלא מיקרי הכחשה אלא משום שאומר לא הייתי שם ודו"ק. וכן נראה פשוט מלשון הרא"ש שהביא הרב"י ודו"ק:

בש"ך סקי"א. הוחזק כפרן וכו' וסמך עצמו אמ"ש לקמן דהתובע צריך לישבע ע"כ לא כן היא דעת הסמ"ע יעו"ש לקמן סקט"ו שכתב דבדין זה אין צריך לישבע יעו"ש:

סמ"ע סקכ"ח ואם נעשה השטר קודם ניסן וכו' כ"כ ג"כ הטו"ר ובפריש"ה כתבתי דנראה דלאו דוקא קאמר קודם וכו' לכאורה יש לתמוה דמה חידש בפריש"ה דלאו דוקא קאמר הרי גם הרב"י כתב כן בפירוש וז"ל ומה שכתב ואם נעשה השטר קודם וכו' והוא הדין אם נעשה השטר בט"ו בניסן וזה מודה שפרע מנה ביום שאחריו או בו ביום דעדותו כשירה ולא נתמעט אלא היכא שמעיד שפרע מנה קודם עשיית השטר עכ"ל א"כ מה בא לחדש בפריש"ה אלא נראה דלאו כוונתו על לאו דוקא בלחוד אתא אלא לחדש לנו דאפילו כתוב ניסן סתם בשטר ההלואה וההודאה היתה ביום שני אזי יש לנו לתלות דיום ההלואה הכתוב בשטר סתם ניסן נימא הוא יום ר"ח ויום שני הוא הפירעון דזה לא נזכר בדברי הרב"י דמדברי הרב"י לא הוזכר אלא במוזכר בשטר יום ההלואה דהיינו יום ט"ו והפירעון יום שאחריו או בו ביום אבל היכא דהשטר סתום ניסן לא הוזכר בדברי הרב"י וזהו שבא לחדש הפריש"ה:

סמ"ע סקל"א. סטראי וכו' וצ"ע אם יש עדים וכו' עיין להרב משנ"ה למל"ך בפרק י"ד מהלכות מלוה שנסתפק בזה והעלה הפך הסמ"ע כאן יעו"ש:

תוכן העניינים

פעמוני זהב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה