אור ברסלב
פעמוני זהב השמטות › סימן סו

פעמוני זהב· רבי רפאל אנקאווא

השמטות · סימן סו

סימן סא

ס"א במור"ם מיהו יכול לתפוס הנייר וכו' והלוה יכול לעכב הפירעון עד שיבוא השטר לידו הואיל והשטר ישנו בעולם וכן בא הדבר מפורש לקמן בדברי הסמ"ע סקמ"ח והש"ך סק"ס יעו"ע:

מורם ס"ד מיהו אם כבר גבה האחד ואומר שהשני מחל לו מה שגבה גבה וכו' האי אמירה שאומר מחל לו לאו למימרא שמחל לו אחר שגבה דדבר פשוט הוא דהויא מחילה הואל והמעות סוב בידו והוא מחל אותם לו אלא כוונתו היא שאומר שמחל לו השטר דלא מהנייא מחילתו דלא נקנה לו השטר וכמ"ש לעיל סר"ז אם גבה אח"ך קנה אותם מעות דדין זה הוא כדין ש"ע לקמן בס' זה סי"ז ופשוט:

סעיף י"ד אין שטר נקנה בכתיבה ומסירה וכו' עיין בפנים מה שכתבתי דבמקום דכתבי שטרא השטר מכר נקנה בכתיבה ומסירה יעו"ש בפנים ועיין בסה"ק קרנ"י רא"ם סק"ע מה שהצרכתי שם דשוב התכוונתי וראיתי מ"ש הרב"י בס' ק"צ ס"ח בפסקת בד"א וכו' ששם כתוב בסוף דבריו וזל"ה אבל במקום שנהגו לכתוב שטר ראיה בלבד אי אפשר ללוקח שיתלה קנייתו בו שהרי אינו קונה אלא כשנכתב אותו שטר קונה בכסף משעה ראשונה וכל זמן שלא נכתב אינו קונה משום דלא סמכה דעתיה עכל"ה וא"כ נראה דהואיל ושטר ראיה אין גופו עושה קנין אלא עושה חזוק לקנין הכסף א"כ לאו שטר קנין להיות בכתו"מ עכ"פ צל"ע. לפי ענ"ד נראה הואיל וסוף כל סוף הוא המחזיק את הקנין של כסף ואלולי שטר זה אין הקרקע קנוי נמצא שיש בו ממשות והעמדה לקנייה דין הוא שיהיה נקנה בכתו"מ דעד כאן לא אמר הר"ן דאין הקרקע נקנה בו אלא בכסף למפרע הוא דעושה קנין דוקא ליחשב עקר הקנין בכסף להיות נקנה הקרקע משעת נתינת המעות אבל אה"ן לענין שיהיה נקנה בכתו"מ אפשר לשטר קנייה יחשב וצל"ע וק"ל:

ש"ך סקע"ד אם חזר ומחלו ללוה מחול וכו' עיין כאן בדבריו שכתב כתב בתשובת מהראנ"ח בנתן שט"ח ללאה ולאה חייבת ללוה דכי האי גוונא לא מהנייא דהוי כגבוי וכו' וכיון שמבאר מתוך סוגיין שנים שהוציאו שטר זה על זה דזה גובה וזה גובה וכו' וכתב עליו הרב הש"ך דדבריו תמוהין דאדרבה מהסוגייא דפרק שני דייני גזירות ומהריב"ש מוכיח דזה גובה וזה גובה וכן מוכח לקמן ספ"ה בכל הסימן ובפרט בס"ד ובס"ו וכו' ומכח זה דחה דברי מהראנ"ק יעו"ע ואנו דפעוט קצרה ידיעתי דודאי מה שכתב מהראנ"ח כמו שמוכח מסוגיין זה גובה וזה גובה ודאי לא כיון אלא על מה דקי"ל דאם היו לשניהם קרקעות שוים כל אחד עומד בשלו דהגם דבמקום שאין קרקעותם שוים ז"ג וז"ג כמ"ש בספ"ה עכ"פ במקום שהקרקעות שוים כל אחד עומד בשלו מטעם אטרוחי בי דינא למה לי דאפילו יקדום אחד ויגבה תחילה מחבירו בב"ד יכול הוא להגבותו אותה קרקע שגבה ממנו וא"כ מופוכי דמרתא למה לי על כן כל אחד עומד בשלו והוי כגבוי ממנו נבוא ללאה זאת שהיתה חייבת ללוה וקנתה השטר דידיה הוי כאלו הגביתה לו חובה ומשעה שבא לידה שטרו בתורת מקח כאלו פרעה לו חובה שנלע"ד. וזה ג"כ הוי דומה למ"ש הש"ע לקמן ספ"ד ס"ד יעו"ש ומה שתמה הש"ך לקמן ס"ו שפסק שנים שיש לכל אחד שטר חוב על חבירו וכו' ומכר אחד מהם חובו לאחר הלוקח גובה וחוזר הלוה וגובה מהמוכר וכו' אין נדון דמהראנ"ח דומה, לשם דשאני התם דהלוה לא יש לו נגד הלוקח אלא נגד המוכר והלכך הואיל והדין הוא שזה גובה אלא דבמקום שיש להם קרקעות שוים כל אחד עומד בשלו משום אטרוחי בי דינא א"כ הלוקח דינו הוא שם. שיהיה גובה מהלוה והלוה יגבה מהמוכר דהואיל ומצד הדין הוא זה גובה וזה גובה אלא משום אטרוחי בי דינא הוא דאמרינן כל אחד בשלו א"כ התם הלוקח גובה מהלוה והלוה גובה מהמוכר לא כי בנדון דמהראנ"ח הואיל ולאה גובה מהמוכר לא כן בנדון דמהראנ"ח הואל ולאה שקנתה השטר היא מחויבית ללוה א"כ הדר דינה כראובן שיש לו שטר על שמעון ושמעון על ראובן דהדר דנייהו כדין זה עומד בשלו וזה עומד בשלו ואזי חשבינן משעה שבא השטר לידה כאלו פרעה ללוה דידה דהוי כאלו גבתה ואחר הגבייה לא נשאר למוכר כח למחול זהו מה שנלע"ד להעמיד פסק מהראנ"ח זלה"ה שוב אחרי זאת ראיתי להרב קצו"ת החש"ן זלה"ה שהביא שטת הפוס' בדין המוכר שט"ח וחזר ומחלו ובסוף דבריו כתב ז"ל ובזה הוטב בעיני פסק מהראנ"ח הנז' וזל"ה בקצור דאע"ג דשם בסוגיא זה גובה וזה גובה מ"מ תפס מיהא הוי וכדמוכח שם בסוגיא לענין נכסי יתמי דהוי תפס וכיון דמבואר שם דהוי תפס א"כ תו לא הוי מחילה כיון דהוי מטא לידיה לא גרע ממשכון קרקע והכא נמי חובו ממושכן אצלו ובש"ך סקע"ד השיג על מוהראנ"ח והדברים ברורים כמו שכתבתי דהוי עכ"פ מטא לידיה ותו לא מהני מחילה עכל"ה וא"כ דברי מהראנ"ח קמו ונצבו לדעת הרב קצו"ת החוש"ן:

שוב אחרי זאת בא לידי ספר בי"ת אברה"ם שגם הוא הביא דברי מהראנ"ח ומה שכתב עליו הש"ך ומני"ר חלק כמש"ל כמעט בדקדוק יעו"ש ותרוה צמאונך ודו"ק:

ש"ע סעיף ל' המוכר שט"ח וכו' הוא הדין אם היתה משכנת קרקע וירד הלוקח והחזק וכו' עיין לקמן מ"ש בס' ק"ח סי"ב ומשם תלמד האי ירד והחזק שכתב כאן מר"ן אי בעינן ירד ודר בה או אפילו החזיק לאכל פירות כגון אם היה משכרה אי הוי מוחזק ע"ש:

תוכן העניינים

פעמוני זהב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה