פניני הלכה - ליקוטים ג' ומשפחה· הרב אליעזר מלמד
ט - ברכת הגומל · ג - זמן ברכת 'הגומל'
נוהגים בדרך כלל לקרוא לתורה למי שצריך לברך 'הגומל', ולאחר הברכה האחרונה על התורה יברך מיד 'הגומל'. אבל מצד הדין אפשר לברך 'הגומל' בכל מקום ובכל זמן והעיקר שיהיו שם עשרה יהודים.
דין זה חשוב, מפני שלכתחילה צריך להשתדל לברך 'הגומל' תוך שלושה ימים מאותו המאורע שעליו מודים. כמו למשל חולה שהבריא וקם ממיטתו ביום ראשון, צריך להשתדל לברך עד יום רביעי. ואם לא קראו לו לעלות לתורה ביום שני, אל לו לחכות לקריאת התורה הבאה שתהיה ביום חמישי, מפני שזה יהיה כבר לאחר שלושה ימים. ולכן עדיף לו לברך לאחר קריאת התורה של יום שני למרות שלא קראוהו לעלות לתורה, או שיברך 'הגומל' לפני עשרה יהודים, אפילו ביום שאין בו קריאת-התורה. וכל זה כדי שלא יעברו עליו יותר משלושה ימים. ומכל מקום אם עברו שלושה ימים, לא הפסיד את הברכה, וישתדל לברך את הברכה כמה שיותר מוקדם (שו"ע או"ח ריט, ו; מ"ב כ).
עוד הלכה חשוב להדגיש, שאת ברכת 'הגומל' צריך לברך רק לאחר שנסתיימה הצרה לגמרי. למשל, אדם שקם ממחלתו וחזר לעבודתו אבל מרגיש עדיין חולשה עקב מחלתו, רק לאחר שיתחזק יברך הגומל (מ"ב ריט, ב).
אבל לאחר שהבריא לגמרי יזדרז לברך 'הגומל' בתוך שלושה ימים מהבראתו הגמורה. בדיעבד, אין זמן מוגבל לברכת 'הגומל'. למשל יולדת, יכולה לברך 'הגומל' אפילו לאחר כמה חודשים.