אור ברסלב
פניני הלכה - ליקוטים ג' ומשפחה ט - ברכת הגומל › ב - כללי ברכת 'הגומל'

פניני הלכה - ליקוטים ג' ומשפחה· הרב אליעזר מלמד

ט - ברכת הגומל · ב - כללי ברכת 'הגומל'

א - הקדמה כללית

ככלל, ראוי לציין שישנו הבדל יסודי בין מנהגי הספרדים למנהגי האשכנזים בברכת 'הגומל'. על פי מנהג האשכנזים רק כאשר היתה סכנת נפשות מסוימת צריכים לברך 'הגומל', ואילו למנהג הספרדים אלו הארבעה מברכים 'הגומל' גם כשלא נשקפה להם סכנת נפשות. בהמשך יתבארו פרטי המנהגים השונים.

מיוחדת היא ברכת 'הגומל', שצריכים לברך אותה דווקא במניין, דהיינו בנוכחות עשרה יהודים וששניים מהם יהיו תלמידי חכמים, שנאמר (תהלים קז, לב): "וִירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ", "בִּקְהַל עָם" אלו עשרה, "וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים" היינו בפני שני תלמידי חכמים.

כבר למדנו בהלכה הקודמת ששגרת החיים מונעת מאיתנו את ההכרה בערך החיים שהעניק לנו הבורא. וכך פעמים רבות הננו מסתובבים קודרים ועצבניים וכל מיני אירועים קטנים גורמים לנו אי נחת. אבל אותם אנשים שיוצאים משגרת החיים אל הים או למדבר, וקל וחומר למחלה או לבית האסורים, הם יכולים להכיר היטב עד כמה החיים השגרתיים שלנו טובים ומשמחים. כדי להשריש בתוכנו את ההכרה בטוב החיים, תקנו חכמים שיבוא אותו אדם שאיבד לזמן מה את הנעימות שבחיים הרגילים ויודה לה' בפני מניין ובו שני תלמידי חכמים, ועל ידי כך, הן המברך והן השומעים, ידעו להתבונן יותר בערכם של החיים הרגילים, ויתקדש שם ה' בעולם.

ונחזור להלכה, לכתחילה אכן ראוי לברך 'הגומל' בפני עשרה ששניים מהם תלמידי חכמים, אבל אם אין שם תלמידי חכמים, אין זה מעכב. אבל שיהיה מניין גברים הוא תנאי מעכב, ואף המברך מצטרף. וכל זמן שאין מניין יש להמתין עד שיזדמן לפני מניין ויברך. ואם טעה וברך שלא במניין, יש אומרים שיצא ידי חובתו, ויש אומרים, שהואיל ולא הודה בפני ציבור, לא יצא ידי חובה. וטוב שיחזור לברך בלי שם ומלכות בפני עשרה (שו"ע ריט, ג). והעצה היותר טובה, שישמע אדם אחר שמברך 'הגומל', ויבקש ממנו שיכוון להוציא גם אותו ידי חובה.

ואם ברור לאדם שגם אם ימתין שלושים יום לא יזדמן לפניו מניין לברך בפניו 'הגומל'. יש אומרים שיברך ללא מניין (טור, הרא"ה), ויש אומרים שלא יברך (בה"ג, מחה"ש). ולמעשה אין לברך ללא מניין, ש"ספק ברכות להקל".[1][1]. במ"א בהקדמתו לסי' ריט, ובברכ"י, כתבו בשם כנה"ג, שאשה יכולה לברך בפני נשים וגבר אחד. והביאו המ"ב ריט, ג, בשם דעת "יש שכתבו". ובמחה"ש כתב שדעה זו מבוססת על דעת י"א שהובאה בשו"ע ריט, ג, שאין צורך במניין. אבל אין הלכה כמותה. ולכן נראה למעשה שאין לברך בפני נשים אלא צריך מניין גברים. וכ"כ בבא"ח ש"א עקב ה, וכה"ח ריט, ג. (ובמ"ב לא ברור שהסכים לדעה שאפשר לברך בפני נשים, ומה שציין בשעה"צ לעיין בח"א וא"ר אינו מקור לכך).קטן שניצול מהסכנה, נחלקו הפוסקים אם יברך 'הגומל', למ"א ריט, א, עפ"י מהר"ם מינץ סי' י"ד לא יברך, ולדעת הכתב סופר או"ח כ"ז יברך. וספק ברכות להקל.

תוכן העניינים

פניני הלכה - ליקוטים ג' ומשפחה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה