פניני הלכה - ליקוטים ג' ומשפחה· הרב אליעזר מלמד
ב - הלכות כלליות לקראת נישואין · ג - ערכה המרכזי של המצווה
בתלמוד במסכת ברכות (י, א) מובא מעשה המביע בצורה חריפה מאוד את הערך המרכזי שיש למצוות פרו ורבו על פי התורה, ושכל מי שמרצונו החופשי אינו מקיים מצווה זו, אפילו יהיה צדיק גדול, אין לו חלק לעולם הבא.
וכך מובא בתלמוד: בימים ההם, חלה חזקיהו למות. ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו: כֹּה אָמַר ה', צַו לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה (ישעיהו לח, א). ומבארת הגמרא, שכפל הלשון: "מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה", בא לומר, שמת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא.
וכדי שנבין היטב את מלוא משמעותה של הבשורה המרה הזו, חייבים אנו לזכור, שלא היה כמעט מלך צדיק כחזקיהו אשר קרב את כל ישראל אל התורה והמצוות, עד שאמרו שבדורו לא נמצאו תינוק ותינוקת מדן ועד באר שבע שלא היו בקיאים בהלכות המסובכות של טומאה וטהרה. ואף על פי כן בא ישעיהו הנביא ומודיע לו: מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא!
כמובן המלך חזקיהו נזדעק ושאל: מדוע נגזרה עלי גזירה קשה שכזו? ענה לו ישעיהו: מפני שלא נשאת אשה ולא עסקת בפריה ורביה. ענה לו חזקיהו: הרי לשם שמים לא נשאתי אשה, שראיתי ברוח הקודש שעתידים להיוולד לי ילדים רשעים, ולכן לא רציתי לשאת אשה ולהולידם. ענה לו ישעיהו הנביא: את חשבונותיו של הקב"ה אתה לא צריך לעשות, אלא הואיל ומוטלת עליך מצווה להוליד בנים, חובתך להתחתן ולהוליד בנים, ואפילו אם יהיו רשעים גמורים.
סופו של דבר הצליח חזקיהו בכוח תשובתו לבטל את הגזרה והוסיפו לו עוד חמש עשרה שנים על שנותיו, ובהם נשא אישה והוליד בנים. ואמנם כן, בנו, מנשה המלך, היה רשע גמור, חטא והחטיא את ישראל. אבל מכל מקום שושלת זרע מלכות בית דוד נמשכה דרכו, והרבה צדיקי עולם יצאו מצאצאי חזקיהו המלך דרך בנו הרשע, מנשה. ולענייננו, צריכים אנו ללמוד ממעשה זה עד כמה חשובה מצוות פרו ורבו, שגם מחשבה טובה כמחשבתו הראשונה של חזקיהו המלך אינה יכולה לעמוד בפניה.