אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף קד:

דף קד.

גמרא ור"ל אמר כל הבית כולה קרוי בירה נראה לי דמתניתי' דייקא כוותיה דר"ל דקתני ואם אינן נשרפין כמצותן נשרפין בבית הבירה ואי ס"ד כר' יוחנן דאמר מקום יש בהר הבית ובירה שמו קשיא הא איכא פרים הנשרפים שאירע בהם פסול קודם זריקה דנשרפין בעזרה ולתנא דבי לוי אפילו אחר זריקה אלא ע"כ דכל הבית קרוי בירה א"כ שפיר קתני ואם אינן נשרפין כמצותן נשרפין בבית הבירה דהיינו פעמים בעזרה ופעמים בהר הבית וק"ל:

תוס' ד"ה לא מחשבה כו' וי"ל אבל הכא בבשר פרים הנשרפין ר"ל דלא הוי אכילת מזבח ולא אכילת אדם וי"ל דוקא לינה פוסלת ולא מחשבה:

בא"ד ובקטרת נמי אהני ג"ש דמלא מלא ממנחה משמע דהני לפסול ולא לכרת וכן משמע מתוספות דיומא דף מ"ח ע"ב ד"ה חישב ולפ"ז קשיא לי למה תמהו התוס' לעיל דלא דחי התם כדדחי הכא דילמא הכי קאמר דפליגי חכמים ור"ש בחטאת הפנימית דלר"ש אין חייבין עליהם משום פגול אבל מודה דמהני מחשבה לפסול וקאמר ושוין חכמים ור"ש שאם חישב באכילת פרים דלא עשה כלום לקבוע בהם פגול להתחייב כרת אבל פסול הוי ודחי הני דילמא מחשבה לא פסלה היינו להתחייב כרת אבל לינה פסלה אבל לעולם אם לינה פסלה מחשבה נמי פסלה שיהיה הקרבן פסול כמו שאמרינן ביומא מדלינה פסלה מחשבה נמי פסלה דהיינו לפסול הקרבן ויש לישב ודוק:

סוף דיבור וי"ל דהא דנפסלת בטבול יום היינו מדרבנן אבל האי דר"ע מדאורייתא וביומא האריכו ע"ש:

ד"ה שיצא רובן כו' וא"כ רובו במעוט אבר דהכא לא מחייב לענין שבת כיון דאגדו בפנים כמו שאיתא במתני' קופה שהיא מלאה פירות ונתנה על אסקופה החיצונה אף ע"פ שרוב הפירות מבחוץ פטור ומוקמינן בקופה מלאה קישואין ופי' רש"י כל מה דאגיד לגואי כל דהו לאו הוצאה היא וה"נ דכוותיה בשלמא על מתני' דקתני ראשונים מטמאין בגדים לא קשיא היאך הראשונים מטמאים הא בשבת לא הוי הוצאה בענין זה הואיל ואגד הפר ביד אחרונים שבפנים די"ל דמיירי שכל הפר חוץ לחומת העזרה וכן תירצו התוספות בפ' כיצד צולין אבל הכא שיצא רובו במיעוט אבר ע"כ קצת בפנים לא הוי הוצאה לענין שבת ולכך מפרשי דמבעיא ליה אם לשורפו בפנים דהתם לא תליא ביציאה אלא אם נפסל בעזרה שורפו בעזרה או לא וק"ל:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה