אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף קד.

דף קג:

רש"י אבל לענין עור כו' וליכא פסידא לכהנים שהרי לא קרב הקרבן ר"ל ולענין עור עדיין לא זכו בעורו וק"ל:

ד"ה מידי דהוי כו' סוף דיבור אע"ג דבדעבד נמי פסול כדאמרינן בכיצד צולין כצ"ל:

ד"ה והעור בשריפה כו' תלמידי תרביצאי והרא"ש בבכורת בפ' הלוקח ראיתי שגורס תלמידי דרבינא הוא:

גמרא חלוץ קאמרת לפ"ז בקיצור היה לו לתרץ על קושית פרים הנשרפים חלוץ קאמרת דהא פרים הנשרפים לא היו מפשיטים קודם שריפתן כדאיתא ביומא דף ס"ח ע"א:

שם והילכתא כדברי חכמים והנה בפי' המשניות להרמב"ם דהלכה כר"ע בבכור בעל מום ומה שאמרו חכמים הוא בבכור תמים אם נשחט בעזרה ליקרב כמו שבארנו ונמצא טריפה דינו אצל חכמים שיקבור הבשר וישרוף העור עכ"ל ונפלאתי שכתב בבכור תם שנשחט בעזרה שיקבור הבשר הא קי"ל כל שבקודש פסול הוא בשריפה וכן הוא בסוף תמורה ואי פסול טריפה לא הוי פסול בקודש כדאיתא בפ' המזבח מקדש אם כן העור מ"ט בשריפה ויפה כיון הכסף משנה בפי' הרמב"ם והשגת הב"ז אינו על הכ"מ אלא על הרמב"ם גופיה ומכאן תשובה להרב הב"י בטור יו"ד סימן ש"ז שכתב שהרמב"ם לא היה גורס והילכתא כחכמים ומפי' המשנה נראה דגרס שפי' אלא שהיה סובר שהלכה כר"ע בבעל מום והלכה כחכמים בתם והרא"ש פסק כרש"י דהילכתא כחכמים והבשר ועור של בעל מום בקבורה:

תוס' ד"ה אר"ע כו' ולעיל פירשתי בריש פ' התערובות והוא סוף דיבור אח"כ ד"ה אבל לא התירו מומחה לא משמע דוקא משום טריפות הא לאו הכי לא י"ל אם לא היה טריפה ונשחט שלא ע"פ מומחה משמע דמותר הבשר באכילה והיינו דלא כר"מ והרא"ש פסק כר"מ דחשיב ליה גזירה וכן פסק בש"ע ביו"ד סי' ש"י:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה