פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט
דף קג:
גמרא פרט לטבול יום ומחוסר כפורים ואונן כצ"ל וכן הוא ברש"י בחומש ובעלי מדפיסים תלו בוקי סריקי במהרש"ק למחוק ומחוסר כפורים ולא דקו בזה:
שם אמר אביי מדסיפא רבי רישא נמי רבי כו' יש להקשות א"ה רישא למה לי הא מסיפא אשמועינן דבהפשט תליא מילתא וכן לרבא דמוקי רישא לר"א בר"ש א"כ סיפא מאי קמ"ל ויש לישב לרבי קמ"ל רישא דדוקא דעבד אם עבר וזרק דאי מסיפא ה"א לאחר הפשטן אפילו קודם זריקה עורותיהן לכהנים דמותר לזרוק לכתחילה קמ"ל רישא כל שלא זכה המזבח בבשרן דהיינו קודם זריקה לא זכו הכהנים בעורן דלא קרינן עולת איש ודוקא בדעבד אם זרקו הדם מרצה על העור ולא לכתחילה וכן לר"א בר"ש דאי תני רישא לחוד ה"א בדעבד מרצה על עור קמ"ל סיפא דקודם שיראו להפשט אין עורותיהן לכהנים אפילו בדעבד וכן משמע לקמן בשיטת הש"ס דפליגי בהכי רבי ור"א בר"ש וק"ל:
תוס' ד"ה ומודה רבי כו' אלמא אין תקנה להביא הגזל קודם שנזרק כצ"ל וכתב הב"ז וז"ל בתוס' דב"ק הניחו בתימה והנה הרב מהרש"א שם לא ראה דברי התוספות שבכאן דכוונתם שם ג"כ להקשות שנפסלו קודם הפשט מכח הפסול שנעשה קודם שחיטה ולא ניתקן קודם הפשט שלא נתן הכסף ולא ס"ל התירוץ שבכאן כי התם ס"ל כדברי הג"ה דאין תקנה אחר שחיטה בחזרת כסף ויפה הניחו בתימא עכ"ל ואני לא זכיתי להבין דבריו דמשמע דמהרש"א רצה לדחות קושית התוספות משום דאיכא תקנה בחזרת כסף אחר שחיטה והמעיין שם במהרש"א יראה עין בעין שלא עלה זה על דעתו אלא דהקשה במה שכתבו התוס' שם דנעשה בו פסול קודם שחיטה וסיימו שם והכא אירע בו פסול קודם שחיטה שהובא קודם כסף ואמאי לא יצא עור לשריפה על זה הקשה מהרש"א וז"ל וצ"ע דאין זה הפסול קודם השחיטה ואינו פסול אלא אם הקריבו קודם הבאת הכסף כדקתני אם קדמו בני יהויריב כו' אבל הבאה לחוד אינה פוסלת כדקאמר ר"י יחזור הכסף אצל האשם כו' ובאמת יפה הקשה ולא נתכוון לתירוץ התוס' דהכא ולי נראה ברור כשמש שט"ס הוא בספרים בב"ק וכצ"ל ונעשה בו פסול קודם זריקה שהביא קודם הכסף ר"ל ששחטו בפסול קודם הבאת כסף והוי פסול (כשיעור) [פנים מאירות: כשעור] מחובר קודם זריקה דפסול אליבא דכ"ע וכן בסוף דבריהם כצ"ל והכא אירע בו פסול קודם זריקה שהובא קודם הכסף היינו ר"ל ששחטו קודם הבאת הכסף ומלבד זה נמי יש שם טעות סופר שהעתיקו בדברי רבי דכשהוא עם בשר ונולד בו פסול לאחר זריקה הורצה ולפי הגירסא שלפנינו לרבי כשהוא עם בשר ונולד בו פסול בין קודם זריקה ובין אחר זריקה הרי הוא כיוצא בו אלא ע"כ טעות סופר נפל בספרים ולפי זה מיושב קושית מהרש"א שהניח בצ"ע ודוק: