פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט
דף פז:
גמרא היכי מסיק ליה מכבש למזבח יש להקשות קיצור לפי מאי דמסיק רב אשי אי דנקיט ליה בראש המזבח ה"נ כי קאמר דתלוהו בקניא מאי א"כ היה לו לרב אשי לתרץ על קושיא זו כן ובחידוד התלמידים אמרתי דרב אשי גופיה הבין מעיקרא דמבעיא ליה אפילו אי נקיט ליה בראש המזבח דלכאורה יש לדקדק למה לא מבעיא ליה אויר המזבח ברישא דהא תחילה תני במתני' מזבח ואח"כ כלים אלא פשוט וברור שהבין דאם כלי שרת מקדשין לכתחילה ע"כ מוכח דאויר המזבח לאו כמזבח דמי דהא קשיא ע"כ מתני' דהלן ויצא דמה ונטמא דמה אמאי לא יעלו לכתחילה אלא ע"כ משום האי טעמא לא יעלו לכתחילה דזריקה מרחוק והוי ליה ירוד וע"כ אויר המזבח לאו כמזבח ולא משכחת ליה דיעלה לכתחילה אלא אם עלו לא ירדו היינו לא יתקנחו והא דקמבעי' לי' אם כלי שרת מקדשין לכתחילה היינו במנחה דיכול לנגוע במזבח ולא ניחא ליה לאוקמיה בכלי חול וא"כ בעי תחילה אי מקדשין ליקרב לכתחילה ואם יפשוט לו רבו דמקדשין לכתחילה ממילא יפשוט לו דאויר המזבח לאו כמזבח דמי ור"י רצה לפשוט לו מדיוקא דמתני' דזורקין אפילו לכתחילה וע"כ אויר המזבח כמזבח דמי ומתני' דלן דמה כו' מיירי כשעירה לכלי חול ור"ל השיב לו א"נ זרקו קתני ר"ל דוקא בדעבד דלא יתקנחו אבל גבי מנחה מבעיא לי די"ל דמקדשין ליקרב לכתחילה אלא גבי דם אי אפשר לומר דיזרוק לכתחילה משום דהוי ירידה דאויר המזבח לאו כמזבח דמי וא"כ כשלא נפשטה הך אבעיא א"כ יש להסתפק ג"כ אי אויר המזבח כמזבח דמי או לא דילמא אין מקדשין ליקרב לכתחילה אם כן יש לומר אויר המזבח כמזבח דמי ולפ"ז מוכח דאף דעומד בראש המזבח נמי מספקא ליה וי"ל דסתם גמרא קמבעיא ליה אי אויר המזבח כמזבח דמי ולא ריש לקיש עד לבסוף דהקשה חטאת עוף פסולה וכן שאר פסולים היכי זריק ליה וע"כ צריכין אנו לומר דלא יקנחנו הוי אליבא דכ"ע ואם עלה לא ירדו דקאמר היינו אם עלה בכלי וא"כ איך לא ירד הא אי אפשר למזרק אלא ע"כ אי דנקיט ליה בראש המזבח לא קמבעיא ליה אלא אם תלינהו בקניא מבעיא ליה כל זה לפרש"י אבל לפר"ת דמפרש אי נמי זרקו לזרוק לכתחילה בכלי קמבעיא ליה א"כ ע"כ אי אפשר לומר אלא דאויר המזבח כמזבח דמי ואם כן הא דדחי ליה א"נ זרקו מוכח מזה דאויר המזבח כמזבח דמי וע"כ מוכרחים אנו לומר הא דמבעיא ליה אויר המזבח היכא דתלינהו בקניא א"כ קשה קיצור:
ד"ה אויר יש בין כבש כו' מיהו אינו נראה לרבינו חיים והנה שם בפ' ק"ק דף ס"ב ד"ה אויר קרקע מפסיקו כתבו התוספות לאו דוקא שהיה פורח אמה על יסוד כו' ע"ש ולדעת רבינו חיים ניחא הא דקאמר תפשוט מהא בעיא דרמי בר חמא דלכאורה קשה דילמא הך איבעיא תלויה באיבעיא דאויר המזבח כמזבח דמי דאם נאמר אויר המזבח לאו כמזבח דמי א"כ קשה הא יש אויר בין הכבש למזבח וע"כ צריכין אנו לומר רובו למזבח כמזבח רובו לכבש ככבש וא"כ ע"כ יש חיבור לעולין אבל אם נאמר אויר המזבח כמזבח אינו מוכרח מידי דיש לומר אין חיבור לעולין אבל לדעת הרב ר"ח ניחא דע"כ קושיא זו הא אויר יש בין כבש למזבח קשה בין אי נאמר אויר המזבח לאו כמזבח בין אם נאמר אויר המזבח כמזבח ומוכרחים אנו לומר דשדינן בתר רובא א"כ מוכרח דיש חיבור לעולין ולכך קאמר שפיר הא לא קשיא ותפשוט: