אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף עד:

דף עד.

גמרא לא אמרינן איסורא ברובא איתא נראה לי אף דאמרינן לעיל היכא דנפלו ששים למקום אחד אוסרות מטעם דאיסורא ברובא איתא דוקא לחומרא אמרינן כן ולא לקולא וק"ל:

שם פיסקא הרובע ונרבע בשלמא כולהו לא ידיע אלא האי טריפה ה"ד קשה לי היה לאוקמיה שנתערב בבהמה שהאכילה חלתית דאמרינן האכילה קורט של חלתית טריפה שודאי נוקב בני מעיה ויש לישב דהא כתבו התוספות בריש פירקין דע"כ דאחרי רעיה אפשר בבדיקה וזולת זה לא מהני רעיה דלמיכלה אי אפשר משום ספק טריפה ולכלבים אי אפשר דאין פודין קדשים כו' ואם כן בהאכילה קורט של חלתית לא מהני בדיקה כמו שדייק הטור בס"ס נ"א מלישנא

דשמואל ולכך לא רצו לאוקמיה בהאכילה קורט של חלתית דא"כ לא היה מועיל כאן רעיה דלמיכלה אי אפשר משום ספק טריפה ולכלבים אי אפשר ומחיים נמי לא אפשר להנות ע"ש בתוספות והכא י"ל דהוי מצי למדחי כר' ירמיה לא אמרי מ"ט דא"כ לא היה מועיל כאן רעיה אלא דעדיפא משני כר"א לא מוקמי וע"פ זה ישבתי קושית דודי מ"ו הש"ך בסימן נ"ז דפריך לוקמיה בפשיטות כגון דאיתערב ספק דרוסה או ודאי דרוסה שאין המקום הדריסה ניכר מבחוץ כיון דצריך בדיקה לאחר שחיטה דוקא ירעו עד שיסתאבו ומכח קושי' זו רוצה להוכיח דאם בדק בחוץ ולא מצא רושם הדריסה דכשירה ואין צריך שוב לבדוק עכ"ל ע"ש ולי נראה לפי טעם שכתבתי דאין כאן קושיא דהא כתב הב"י בסימן נ"ז דברי הרשב"א וז"ל כתב הרשב"א בדק ולא האדים הבשר מבחוץ כו' עד ועוד י"ל דלודאי דרוסה יש בדיקה ואם לא האדים מבפנים והאדים מבחוץ כשירה אבל אם גם מבחוץ לא האדים כיון שודאי נדרסה ובודאי האדים ואינו ניכר חוששין שמא מבפנים הוא ומ"ש ואם לא בדק סמוך לדריסתו יראה לי שחוששין לו כו' כלומר אע"פ שאין ניכר בו אדמימות מבפנים כיון שגם בחוץ אינו ניכר חוששין לו עכ"ל א"כ לפ"ז לא רצו לאוקמיה דלא ניכר רושם הדריסה מבחוץ א"כ בזה לא מהני בדיקה בפנים א"כ איך קתני במתני' ירעו דמאי מועיל רעיה דכיון דאסורים מספק טריפה ולכך מוקי שודאי ניכר רושם הדריסה מבחוץ אלא שנתערב בדרוסת הקוץ ומהני ביה רעיה דאי לא מצאו בפנים רושם אף שיש בחוץ מותר כנ"ל בזה נכון בס"ד:

הגהות הגרעק"א זי"ע. אין זה מספיק דמ"מ תקשי הא ר' ירמי' ע"כ ס"ל דפודין את הקדשים להאכילן לכלבים הוי מצי לאוקמי כר' ינאי ובודאי דרוסה:

תוס' ד"ה ואיכא דאמרי סבר לה כר"א כו' ונראה כלשון הראשון שפירוש הקונטרס צ"ל אחרון כו' הכא נפל איסורא לריבוא ר"ל כמו שהתם שתלינן איסורא באותו שנפל אפ"ה לא התיר ר"א לאכול שנים שנים אלא מכח ספק ספיקא אבל אחד אחד לא אף שאנו אומרים שאין איסור בכאן אלא באותו שנפל אפ"ה לא חשבינן לספק ספיקא אלא היכא דאוכל שנים דמגו דאחד ודאי היתר הוא א"כ בתערובות נמי כן הוא דתערובת שני אף שאנו תולים דאיסור ברבוא איתא מ"מ אינו מותר לאכול אחד אחד אלא דוקא שנים שנים ומאוד הפלאתי למה לא הביאו הפוסקים דעה זו בשם ר"ת דאף בתערובת שני אינו מותר לאכול אלא שנים שנים וצ"ע:

ד"ה האי משיך והאי עגיל כו' ס"ד דילמא אפשר לברר וכן צ"ל ע"כ דאפשר לברר בין דרוסת יד לדרוסת רגל וק"ל:

ד"ה והא בעי סמיכה כו' וא"ת ולוקמיה בערל וטמא כו' וכ"ת בעוף מיירי יש לדקדק א"כ אי בעוף או בבכור ומעשר איירי מאי איריא ערל וטמא אפילו טהור נמי וק"ל:

בא"ד ויש לומר דה"נ כיון דיש לו תקנה ברעיה אין לעשות בלא סמיכה ר"ל דבדמים יקחו ויסמוך כל אחד קרבנו ולפ"ז ע"כ בערל וטמא מיירי דלית להו תקנה כגון ערל שמתו אחיו מחמת מילה או בקרבן הקבוע לו זמן א"כ לא תרצו בזה התוספות קושייתם דלוקמי הכא בערל וטמא שנתערבו קרבנותיהם וע"כ אי אפשר ברעיה דאף דירעו סוף סוף לא יוכלו לסמוך וע"כ נראה לי דגרסינן בדברי התוספות לעיל וא"ת והא ערל וטמא דמשלחין קרבנותיהם כצ"ל ר"ל דעיקר קושייתם דהא לא חיישינן לסמיכה התם וא"כ מאי פריך הכא והא בעי סמיכה דמצינו דסמיכה אינו מעכב וכן הקשו מפרק כל הגט ותירצו דלא חשו על הסמיכה אלא היכא דיש נדנוד אחר אבל הכא לא יתכן לתרץ כן ר"ל דהכא לא יש נדנוד אחר א"כ מאי פריך הכא והא בעי סמיכה הלא לא מצינו שהקפידו על הסמיכה וראיה מערל וטמא ותירצו דהכא כיון שיש לו תקנה ברעיה אין לעשות בלא סמיכה והשתא חזרו מתירוץ דלעיל אלא ניחא להם דכל היכא דאפשר לתקן הדבר ולקיים מצות סמיכה אין לעשות בלא סמיכה אבל זו אינה קושיא דלוקמיה הכא בערל וטמא דהא התוספות סבירא להו לקמן דדוחק לאוקמיה בערל וטמא כל זה נראה לי ברור ונכון בס"ד:

בא"ד דהתם אין להם תקנה אחרת ר"ל וברעיה אי אפשר דסוף סוף לא ידעו להקריב לשם מי וק"ל:

בא"ד ומיהו קשה מההיא דכל המנחות כו' ובקרבן נשים ליכא לאוקמיה כו' וכן אי אפשר לאוקמיה בעופות כיון דבעי תנופה וכן פי' התוספות במנחות ודוחק להעמידה בערל וטמא וראיתי במהרש"א בגיטין דף כ"ח ע"ב וז"ל דאי בערל וטמא איירי למה ליה למנקט ממדינת הים עכ"ל ולא מתיישב לי דהא התוספות תירצו דבכאן מיירי ביורש א"כ קשה נמי למה נקט ממדינת הים אלא ע"כ דנראה להם לדוחק לאוקמיה בערל וטמא כיון דלא מוקמינן הכא במתני' ערל וטמא וק"ל ועיין הכל באר הטיב בב"ז שהגי' על נכון:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה