אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף עג.

דף עב:

תוס' ד"ה ר"י אומר כו' וא"ת לר"י מאי איריא דבר שבמנין כו' דהא שמעינן ליה לר"י לקמן בפירקין דמין במינו לא בטיל כו' הנה לדעת הפוסקים ביו"ד בסימן ק"י וסימן ק"ט דחתיכה הראויה להתכבד אפילו בשאינו מינה לא בטיל עיין בסימן ק"ט בש"ך ס"ק ח' א"כ אין כאן קושיא לר"י דאיצטרך לאשמועינן דדבר חשוב לא בטיל אף בשאינו מינו וכן לפי מה שפי' הטור בסימן צ"ב דאף דמין במינו לא בטיל אם נתערב בתערובות אחר אינו אוסר בלא נתינת טעם א"כ איצטרך הכא לר"י לאשמועינן דדבר חשוב אפילו בתערובות אחר אוסר אך מסיפא הקשו שפיר דקתני דברי הכל יעלו ואמאי הא הוי מין במינו ולפי מה שכתבו התוספות לעיל דרבי מאיר לא סבר כר' יהושע בליטרא קציעות וע"כ צריך לומר טעמא דר"י קמפרש וליה לא סבירא ליה א"כ ה"נ י"ל דר"י טעמא דר"י קמפרש וליה לא סבירא ליה אלא דהקשו שפיר מר"י גופיה:

בא"ד דמפרש התם טעמא דטבל דכהתירו כך איסורו מאוד אינם מובנים לי דבריהם דלפי טעם זה אין חלוק בין לח ליבש ואיך כתב דבתרומה דעולה בא' ומאה בדבר יבש (ודוק) [פנים מאירות: דווק']:

בא"ד וחזר בו ר"ת וכו' ותי' דהא דתרומה כו' דא"א למבטל להיות כמותו (כבטל) [פנים מאירות: כטבל] ובזה מיושב גם קושיא ראשונה של תוספות דאיצטרך לר"י לאשמועינן הטעם משום דבר חשוב דמיירי בחולין מתוקנים דהוי כמין ושאינו מינו מ"מ לא בטיל מטעם את שדרכו וק"ל:

בא"ד קסבר לה ר"י כמ"ד בתר מבטל אזלינן דאין לומר דסבר בתר בטל וכיון דתרומה לא יכול להיות כחולין הוי מין בשאינו מינו דא"כ הך דשני כוסות דיין כשר יסייע לשאינו מינו אלא ע"כ בתר מבטל אזלינן ובחולין שאינן מתוקנין והוי מין במינו:

בא"ד דמשקי לכי סרחיה ר"ל בנבילה אמרינן דאפשר לעשות שחוט לכי מסרחה וק"ל:

בא"ד וא"ת וטבל במינו במשהו היכי משכחת ליה נ"ל דאף דטבל דבר שיש [פנים מאירות: לו] מתירין מ"מ כיון דאי אפשר לחולין לעשות כמוהו הוי בשאינו מינו ודבר שיש לו מתירין בטל בשאינו מינו כו' אי נמי נפל לתוך חולין מתוקנין ובעודה התרומה ביד בעלים ר"ל התרומה של חולין דאפשר לאיתשיל עליה ויהיה טבל ובתר מבטל אזלינן כו' והשתא דאתי להכי כו' נראה לי לפי תירוץ זה ר"ל דר"י סבר כמ"ד דבתר בטל אזלינן והך דשני כוסות ר"ל בתרומה ביד בעלים ויכולה התרומה להיות כחולין ולכך לא בטיל וק"ל:

הגהות הגרעק"א ז"ל. א"צ לזה די"ל בתר מבטל אזלינן והתרומה של חולין ביד בעלים דאפשר למתשל עלה ויהי' החולין טבל ואח"כ יקרא עלה שם תרומה ויהי' הכל תרומה. ופשוט:

בא"ד ההיא דפסחים כרבי חייא דאית ליה לר"י נבילה ושחוטה בטלות זו בזו ר"ל דהלך או בתר בטל או בתר מבטל ולכך הוי מין בשאינו מינו לענין משהו אע"ג דחשובין מין במינו כו' דלא סגי להו בששים הטעם דתרומה בשאינו מינה בששים ובמינה בק"א ואזלינן בתר טעמא וחזותא ור"י לא סבר לה כר' חייא אלא בכל מקום הולך אחר חזותא וטעמא וק"ל:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה