אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף עב:

דף עב.

תוס' ד"ה נתערבו באחרים כו' ומאותה משנה יש לדייק כו' אלא כל רימונים מקדשים ר"ל דמקדשים אף בספק ספיקן דאי רימוני בינונים אינם מקדשים ר"ל ספק ספיקן א"כ היה לו להזכיר לענין קידוש ר"ל היה לו לחשוב רימוני בדן לענין קידוש דהם מקדשים ספק ספיקן ושאר רימונים אינם מקדשים ספק ספיקן אך יש לדקדק א"כ מנ"ל להוכיח דסתם רימונים אליבא דרבי מאיר לא חשיב אפילו כל שדרכו דילמא חשיבי כל שדרכו ולא בטלי והא דאמר רבי מאיר למה הוזכרו רימוני בדן שיהיו מקדשין ר"ל שיהיו מקדשין אפילו בספק ספיקן משא"כ בסתם רימונים כמו אליבא דר"י דהיו רוצים לחלק בענין זה וק"ל:

ד"ה כולן ידלקו כו' והאי גברא דאיתערב ליה חביתא דחמרא כיון דאי אפשר בהולכת הנאה ר"ל כיון דאיסור הוא בעין ופירושו דבאמת לא התירו הנאה בגוף של עצמו אלא למכור כו' ודבריהם מגומגמים קצת וביבמות ביארו על נכון:

ד"ה הראוי לערלה כו' ונראה שיש עדיין לתרץ ונראה לי דלפי דפירשו התוספות למטה ד"ה רבי מאיר אומר דסבר דקדושת ארץ בטלה ותרומת תאנים הוי תרי דרבנן דמדאורייתא אינו חייב אלא דגן תירוש ויצהר א"כ אין מקום לקושית הירושלמי דחביות סתומות י"ל דמיירי ביין תפוחים א"כ בכל ששה דברים לא הוי תרומה אלא מדרבנן ובזמן הזה דהוי תרי [פנים מאירות: ד]רבנן מודי דבטלי ודוקא נקטי ערלה וכלאי כרם דהוי חד מדרבנן ולכך לא בטלי אם לא שנאמר דששה דברים חשיבי ולא בטלי אפילו בתרי דרבנן וצ"ע לדינא:

ד"ה ר' מאיר אומר כו' ומה הוכחה היא והלא ר' יהושע כו' כצ"ל וי"ל דר"י יסבור דלא מקדש אלא ששה דברים ורבי מאיר כו' לא סבר כוותיה בהא נ"ל לפי תירוץ זה לא היה צריך לדחוק לעיל לר"י דתרומת תאנים דרבנן דהיו יכולים לומר דסבר ששה דברים מקדשים ולכך ליטרא קציעות עולה וכן ע"פ תירוץ זה מיושב תחילת הקושית שהקשו תימא לריש לקיש כו' קשיא לרבי מאיר גופיה דילמא ר' מאיר לא סבר בהא כר"י ובאמת לדידיה ליטרא קציעות לא בטלי ודוק:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה