פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט
דף עב.
גמרא ואי מהכא ה"א קדשים כתב הב"ז וז"ל ה"א קדשים דמאיס אבל חולין דלא מאיס אימא איסורי הנאה בטלי ברוב כצ"ל וכן הוא בתמורה ר"פ כל איסורים להדיא וגירסא דידן אין לה שחר עכ"ל וטובא קשיא לי דאיך אפשר לומר דחולין דאף איסורי הנאה בטלי א"כ למה תני הכא ימותו ירעו עד שיסתאבו ואיסורי הנאה של חולין בטלי והמעיין יראה דאין ענינא שם כלל לכאן ע"כ נראה דהתם תירצו חדא בחולין וחדא בקדשים פי' מתני' דכל איסורים מיירי שנתערב בחולין והכא קתני זבחים שנתערבו והכי פירושו דהמקשה פריך דהדיוט נמי תנינא ואלו אסורין כו' י"נ וע"ז וא"כ הדר' קשיא לדוכתא ליתני הך דכל איסורים ולישתוק מתני' דהכא ותירץ צריכי ר"ל השתא הוצרך לומר צריכותא אחרת על מתני' דהכא והשתא סיפא קאי על רישא דנתערב באחד ברבוא אף דלא אסירי בהנאה ואפ"ה איצטרך דאי מהתם ה"א הני מילי להדיוט ר"ל דשם מיירי שנתערב בחולין וכיון דלא בטיל א"כ אף אם הקדיש אח"כ לא נפיק מאיסורא קמייתא אבל הכא שנתערבו בעודו קדשים ה"א דלא נפסדינהו לכולהו קמ"ל ואי ממתניתין דהכא ה"א הנ"מ
קדשים ר"ל משום דמאיסי אבל התם דנתערב בחולין דלא איסורי הנאה אימא לא דבטלי וכי הדר והקדישן קדשי שפיר קמ"ל ולכך לא סידר התלמוד הצריכותא דכאן התם אלא מה שעלה בכאן ע"פ אמת א"כ כיון דאיצטרך הכא משום דלא נימא דבשביל הפסד קדשים לבטלו ברוב אינה קשיא כלל על מתניתין דע"ז דהתם חשיב כל דבר שבמנין ואיסורי הנאה ובקדשים התם לא קמיירי וק"ל:
תוס' וליבטלי ברובה דמטעם בריה אין לומר דלא בטיל ר"ל כדפירשו התוס' דאפילו שור שלם לא חשיב בריה דאע"ג דאבר מן החי חשיב בריה ר"ל וא"כ לא יגרע שור שלם מאבר מן חי ותירצו דאיסור תערובות לאו משום אבר מן החי כו' ולפי המסקנא דב"ח לא בטיל אתי שפיר דחשיבות ב"ח מחשבה לרובע ונרבע דלא בטלים ודוק:
ד"ה אלא למ"ד את שדרכו להמנות כו' תימא מי גרע שור הגדול מאת שדרכו לימנות והא אפילו חתיכה בעלמא כו' וע"כ צ"ל דלא ניחא להו לפרש דכבש בצמרה ותרנגולת בנוצתה לא חשיבי ראוי להתכבד כמו שהביאו הפוסקים בסימן ק"א ובספר שאלות ותשובות שלי שהם עדיין בכתב הארכתי בזה והעליתי דראוי להחמיר אף בכבש בצמרה ותרנגולת בנוצתה:
בא"ד ונראה לפרש דמשום חטאת המתות פריך הכא מדקתני כל הזבחים משמע אפילו עופות והני דע"ז פירשו דחשיבי כששה דברים יש להקשות לפי זה מאי פריך בגמרא דהדיוט ואיסורי הנאה תנינא בע"ז דילמא התם מיירי דחשיבי כששה דברים והכא איצטרך לאשמועינן דאפילו מידי דלא חשיבי כששה דברים לא בטלי בהדיוט וכ"ת דזה כבר שמעינן דקתני במסכת קנים או שפרח אחד מבין המתות ימותו כולם ולא מהני רעיה משמע דאף להדיוט אסור א"כ לישתוק ממתניתין דהכא לגמרי ויש לישב דע"כ אף בלא דברי התוספות צריך לעשות צריכותא ועיין בתוספות ריש פירקין וביבמות תירצו דפריך הכא מכבשים קטנים א"כ קשה מאי פריך הכא דהדיוט תנינא דילמא איצטרך לאשמועינן הכא דאף כבשים קטנים דלא חשיבי כהנך דע"ז לא בטלי בהדיוט וכעין קושיא זו הקשו התם על פי' ר"ת ע"ש: