אור ברסלב

פנים מאירות על זבחים· רבי מאיר איזנשטאט

דף סח:

דף סח.

תוס' אמר רב שמאל ולילה כו' ולא כמו שפי' הקונטרס כו' דא"כ נרבע בעזרה מאי איכא למימר נראה לי דהרי יכולים להקשות על פי' רש"י במתניתין הכא שפי' שפסולה בקודש שבאה לעזרה בהכשרה ונפסלה א"כ יבש גפו ניסמית עינו נקטם רגלו בעזרה מאי איכא למימר ואמאי קרי לא היה פסולה בקודש ועיין מה שאכתוב בסמוך:

בא"ד דע"כ למאי דבעי למימר רבה דשחיטת דרום תרד לר"ש וא"כ רובע ונרבע לאו דוקא א"כ ה"ה זר במליקה (ובמקיצה) [פנים מאירות: ובקמיצה] תרד לר"ש:

בא"ד ושמאל ולילה כצ"ל דאין מטמאין בבית הבליעה כו' טעמא בכל מקום כדמפרש הכא ר"ל דהוקשה להם כיון דמליקת זר לא חשיב פסולה בקודש דאירע פסולה קודם שנתקדש בכלי א"כ מליקת שמאל נמי לא חשיב פסולה בקודש וכן לילה וע"כ הוצרכו לפרש דטעמו דאף דאין פסולה בקודש מ"מ אית להו הכשירה במקום אחר ולכך אין מטמאין בבית הבליעה ואם עלו לא ירדו ופריך שפיר מ"ש שמאל ולילה אע"ג דאין פסולה בקודש אפ"ה אין מטמא בגדים בבית הבליעה זר נמי ועיין למטה ד"ה וכ"ת מבמה לא יליף:

בא"ד הגהה נ"ל פי' דכל שפסולה בקודש נ"ל דהוקשה לבעל הגהה זו דהא במתני' תניא מלק בשמאל ולילה ושחיטת חולין בפנים וא"כ איך תני זה הכלל כל שפסולו בקודש הלא מליקת שמאל ולילה לא חשיב פסול בקודש ועל שחיטת חולין בפנים לא שייך למיתני פסול קודש דלא נתקדש בכלי וכן הא דפריך לר"י בשלמא לר"י כל לאתוי זר הלא לפי' התוספות זר לא מיקרי פסולו בקודש לכן פירש בעל הגהה זו דפסולו בקודש היינו כל שפסולו כשר בעלמא וק"ל:

בא"ד ולרבנן נמי כו' הכשירה לא תרד כצ"ל כו' והא דר"י בעצמו אומר מפני מה לן בדם כשר כו' וא"כ למה לא מכשיר ר"י שאר פסולים היכא דאית להם הכשירה בעלמא ועל זה תירצו דשאר עבודות כו' אבל עבודות דם לא ר"ל דעבודות דם חמיר לר"י ולא מכשר אף דכשר בשום מקום אלא אם כשר בדם עצמו והוא פליג על ר"ש בג' עבודות דמכשיר ר"ש משום דר"ש אינו חושש בפסול זה כיון דאשכחן הכשירה בשום מקום אבל עבודות דם שפיר יליף ר"י מעבודת דם ופשוט הוא:

בא"ד ונשפך דמה מן הצואר דלא ירדו ר"ל אף דלית להו הכשירה משום דכבר נעשית כל השחיטה כהוגן עכ"ל ודוחק גדול הוא דאם כן למה לי טעמא אחרינא בלן בבשר נימא דכבר נעשית שחיטה כהוגן ודוק:

ד"ה ונילף מבמה כיון דמכשרת לילה אע"ג דאין פסולה בקודש זה לפי' התוספות ולפי' הגהה מקשה דזר נמי יהיה פסולו בקודש וק"ל כו' דאיכא הכשירה מיהא לזר ס"ד:

ד"ה וכי תימא כו' אע"ג דהך ברייתא כר' יהודה מ"מ כיון דר"י מחמיר כו' טובא קשיא לי על פי' התוספות ועל פי' הגהה לעיל ולא זכיתי להבין דבריהם דלפי' התוספות דלעיל דשמאל ולילה דאף דאין פסולם בקודש מ"מ אינם מטמאים בבית הבליעה וכן אם עלה לא תרד משום דאית להו הכשירה וע"ז פריך נילף גם זר מבמה כיון דר"י דמחמיר יליף מבמה כל שכן ר"ש א"כ מאי משני תנא אזאת תורת עולה קא סמיך דמרבה כל דבר שיש לו הכשר אף ע"ג דלית ליה הכשר אלא בבמה מ"מ קושית המקשה במקומה עומדת כיון דר"י דמחמיר ועבודת דם לא יליף משום הכשר אפ"ה סמיך אזאת תורת עולה א"כ ר"ש דמיקל ליסמוך אזאת תורת עולה דאפילו מליקת זר לא ירד משום דאית ליה הכשירה בבמה וכיון דמליקה מתרת את האסור דאם עלה לא ירד א"כ אין מטמא בבית הבליעה ולפי' הגהה קשה פשיטא דאף ר"ש גופיה לא אמר ביוצא אם עלה לא ירד ע"כ משום דאית ליה הכשירה בבמה דזה מיקרי פסולה בקודש א"כ כי היכי דסמיך אזאת תורת עולה למילף יוצא דאם עלה לא ירד ה"נ ליסמוך ללמוד מיניה דמליקת זר דלא ירד משום דאית ליה הכשירה בבמה וכיון דלא ירד משום דאית ליה הכשירה א"כ פסול בקודש מיקרי ואינו מטמא בבית הבליעה ואף אם נימא דמתניתין דהכא אתי כר"י דמודה ר"י בעוף דאם מלק בלילה אם עלה לא ירד א"כ קשה אף בבמה דמחמיר ר"י מ"מ סומך על תורת עולה להכשיר יוצא ק"ו בעוף דמיקל נסמוך אתורת עולה דמליקת זר אם עלה לא ירד משום דאית ליה הכשירה בבמה וכיון דמליקה מתרת את האסור אינו מטמא בבית הבליעה וצריך לי עיון רב ע"כ נראה לי פי' רש"י וכדי שלא יקשה עליו קושית התוספות צריך אני לעשות פי' לפירושו וה"פ שבא בעזרה בהכשירה ונפסלה ר"ל שאי אפשר למצוא פסול זה קודם שנכנסה לעזרה אלא דוקא לאחר שנכנסה בעזרה זה פסול מיקרי פסול בקודש שפסולו תלוי בקודש משא"כ רובע ונרבע ומחוסר אבר דאין פסולו תלוי בקודש דיכול למצוא פסול זה קודם שיכנס לעזרה א"כ אף שנרבע בעזרה כיון דפסול כזה וכל אינך יכול לבוא אף קודם שנכנס לעזרה לא חשיב פסול בקודש וא"כ מתניתין י"ל דאתיא כר"י ואף דר"י פליג בעלו וירדו הכא מודה ר"י דכל שפסולו בקודש אינו מטמא בבית הבליעה אף מליקת לילה דאף דירדו לר"י מ"מ פסול בקודש מיקרי ואינו מטמא כיון דנפסל לאחר שבא לעזרה בהכשר אבל סכין אף דנעשה לאחר שבא לעזרה מ"מ כיון דבתחילת עבודה נעשה ולא מצינו שום הכשר בזה בשום מקום הוי כמו דחנקיהו והוי נבילה וזה שאמר רב שמאל ולילה אין מטמאין בבית הבליעה דהוי פסולו בקודש כיון דאית להו הכשירה אבל זר דלית ליה הכשירה ודמי לסכין ולא קרוי פסולו בקודש וכולי עלמא מודים דאם עלו ירדו דלא קרוי פסולו בקודש כיון דנפסל בתחילת עבודה ולית ליה הכשירה הוי כמו סכין והוי נבילה ומתניתין אתי שפיר אף לר"י דפליג התם דסבר דירדו משום דהתם אית ליה ג' מעוטין וממעט עבודת דם אבל הכא כל מה שנפסל לאחר שבא בהכשר לעזרה ואית ליה הכשירה פסול בקודש מיקרי ואינו מטמא בבית הבליעה משום דדרשינן קרא הכא נבילה וטריפה מה טריפה ששוה בפנים כבחוץ לאיסור ואף נבילה כן לאפוקי שחיטת חולין בפנים כיון דאית ליה הכשירה בחוץ לא הוי נבילה א"כ מליקת שמאל ולילה ק"ו הוא דאית ליה הכשירה בפנים במליקה כזו שלא יהיה נבילה במליקה כזו ומהאי טעמא אפשר דילפינן שלא בהכשר מהכשירה משום דפנים מפנים אפשר דילפינן אף מהכשירה אבל מליקת זר לא הוי פסול בקודש כיון דאין לו הכשירה והוי מליקתו נבילה ופריך שפיר וניליף מבמה כי היכי דיליף ר"י ליוצא אף דלא יליף עבודת דם היינו משום דאית ליה התם תלתא מיעוטי אבל הכא כיון דאית ליה הכשירה הוי פסולו בקודש וילפינן מנבילה וטריפה לקמן כיון דאית ליה הכשירה אינו מטמא בבית הבליעה א"כ זר נמי נילף אף דהוא עבודת דם מ"מ נילף כיון דליכא מיעוטא הכא ונילף זר מבמה כי היכי דניליף לילה ושמאל דאית להו הכשירה ושפיר תירץ לו המתרץ תנא אזאת תורת עולה סמיך ר"ל בלא קרא רק מסברא לא היה יליף שום הכשר מבמה א"כ ה"נ לענין שיטמא בבית הבליעה לא ילפינן הכשירה מבמה והוי כמו דחנקינהו והוי נבילה ולכך מטמא דהוי כמו סכין דחשיב באין פסולו בקודש והשתא שפיר פסק הרמב"ם רפ"ז מה' פסולי מוקדשים דמלק בלילה אינו מטמא ובפ"ג דין ו' כתב וכן בהמת קדשים שנשחט בלילה פסולה ותרד דאף דתרד מ"מ אינו מטמא משום דאית להו הכשירה ודוק דלא כב"ז והא דמדמי בריש מעילה להדדי היינו לענין זה כמו פסול קודש דהכא מיירי בשינוי מקום אף פסול קודש דהתם מיירי בשינוי מקום אבל לעולם אף דפליג ר"י התם מודה הכא דאין מטמאים משום דאית לה הכשירה והוי פסול בקודש ולא הוי נבילה ואינו מטמא ודוק:

תוכן העניינים

פנים מאירות על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה